מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

שאלתי את הגברת מאיר, מה הניע אותה לשנות את דעתה בעניין רכישת קרקעת בידי יהודים, בחבלי ארץ-ישראל, אשר שוחררו במלחמת ששת הימים. בשעתי, קיבלתי ממקור מהימן, כי ראש הממשלה מתייחסת באהדה להצעה, שיותן ליהודים, מן הארץ ומחוצה לה, לרכוש נחלה גם ביהודה, שומרון ועזה. מה קרה, איפוא, ליחסה החיובי, אם היא הודיעה לשני עמיתיה, שרי הבטחון והמשפטים, כי תכיל את משקלה למען יצירת רוב בממשלה נגד הצעותיהם הפרגמטיות? [...] ראש הממשלה השיבה לי בנימוס ובגילוי לבה. סיפורה היה מעניין, אף מרתק. שיניתי, אמרה, חצי דעה שלי. היא היתה מוכנה ללכת "לזה", כלומר להיתר הרכישה בלי התלהבות. היה חשש בלבה, מלכתחילה, פן יחידים יקבעו עובדות ותקום ספסרות. [...] מעיד אני מניסיוני, כי הגברת מאיר יודעת, בעל פה, להתבטא יפה. משום כך יש לשים לב לעובדה, כי בתשובתה הפרלמנטרית לאופוזיציה, היא, ראש ממשלה, לא מצאה ביטוי מדויק יותר לרעיון לאומי, פשוט אך חשוב, אלא "זה". מדוע אין יהודיה גאה יכולה לומר במפורש, כי היא שקלה, לכאן או לכאן, מתן היתר לבני עמה לרכוש קרקע בארץ-ישראל? יתכן, כי את התשובה לחידה נמצא בהודעה המודגשת, כי "לזה" היא היתה מוכנה ללכת בלי התלהבות. אבל גם על הפתרון יש לתמוה. מדוע בלי התלהבות? אם מחליטים לתת גאולה לארץ, כפי שלמדנו מקדמת דנא, צריך לעשות כן במידה של חדווה. זכינו. אבל באין שמחה בלב, אפשר לקרוא למצוות ישוב ארץ-ישראל השקולה כנגד כל שאר המצוות בתורה – "זה".

מתוך מאמר עיתון, י"א ניסן התשל"ג, 13 באפריל 1973

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי