מאגר כתבי מנחם בגין
מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.
במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.
מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.
ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.
דמוקרטיה
הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי
המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי
זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין.
המשך קריאה
תרבות ואמנות
מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים
המשך קריאה
האלטלנה
בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא,
המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים
הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם
המשך קריאה
בחירות
הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש
המשך קריאה
ירושלים
"על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע
המשך קריאה
הרשות השופטת
מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר
המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי
ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של
המשך קריאה
הציטוט היומי
...מושב הכנסת, בו נתקיים דו-שיח בין סיעת תנועת החרות ובין מתנגדיה, בין האופוזיציה ובין הממשלה, בשאלת גבולה המערבי של פולין, הלוא הוא קוו אודרנייסה. בדיון המדיני ההוא הובעה, בשם סיעתנו, הדעה, כי מדינת ישראל צריכה לקבוע עמדה מפורשת לטובת האופי הקבוע של גבול זה בלבה של אירופה, עליו יש משיגים רשמיים, קולניים, בגרמניה, וממנו יש וגם מסתייגים בחלקי עולם שונים. סברנו, ואנו מוספים להיות משוכנעים, כי קביעת עמדה כזו, ומתן פרסום לה בזירה הבין לאומית, הם באינטרס האמיתי של ישראל. ראשית זוהי בעית השלום האנושי. מקובל לומר בימינו, כי כל מלחמה מקומית עלולה להביא לידי הצתת אש עולמית. יש בכך אמת, כמובן מבחינת הסכנה בכוח. אך עובדה היא, כי מאז תמה מלחמת העולם השניה רבו מלחמת מקומיות, בעיקר ברחבי אסיה ואפריקה. על אף סכנת התפשטותן, הן אותו, ורובן כבו. ודאי, עובדה זו אינה מצדיקה את מסקנתם של הסינים, לפיה מלחמות מקומיות, הנראות להם צודקות או מוצדקות, לא תולכנה גם בעתיד למלחמת הכל בכל, או להכחדת הכל. הגיון מעין זה הוא לקוי מעיקרו. יכול סכר לעמוד שנים רבות נגד משברי מים אידים, אף באחד הימים הם עלולים לגאות ולעבור עליו או לפרוץ אותו, ולהמיט שואת פתע על עמק מוריק, על גיא םפורח. יכולים מכבי אשר עשר פעמים לאתר שריפה, ואילו בפעם האחת עשרה היא עלולה, על אף ציודם ניסיונם ומאמציהם, להתפשט ולכלות בית, אדם ובהמה...מצב שונה לגמרי הוא זה, הקשור בבעיותיה המיוחדות של אירופה המרכזית. כל בר בי רב, ולא רק רב מדינאות, חייב להבין, כי לו באחד הימים היו הגרמנים מנסים להחזיר לעצמם בכוח את שטטין או את וורוצלב, ועוד, תוצאת נסיונם לא תהיה מערכה מקומית גרמנית-פולנית, אלא מלחמה עולמית, בה, כפי שהבסיר הנשיא קנדי המנוח, היו נמחים, בעשרות דקותיה הראשונות, למעלה משלוש מאות מיליון איש. יוצא, איפוא, כי כל תרומה להכרה אודרנייסה כגבול קבע, מחד, ולעקירת רצונם של הגרמנים לחצות אותו, מאידך גיסא, תרומה היא לשלומם של כל העמים. ומי מהם מעונים יותר מענו למנוע, בדור הזה או בדרותו הבאים, הכחדה המונית?
מתוך מאמר עיתון, ד' טבת התשכ"ד, 20 בדצמבר 1963
ההשקפה הלאומית-ליברלית
הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי
