מאגר כתבי מנחם בגין

... בנין האלטרנטיבה, במהותה המדינית ובכוחה הייצוגי, הוא כורח חיים לעמנו. אפילו היה השלטון טוב, היתה התבונה מצווה עלינו לא להניח למלאכת הבנייה. כי בלי שאיפה לחילופי שלטון, ובלי גורם הנושא אותה בעקשנות, יראה כל עם את חרויותיו בגסיסתן, אם לא בהעברתן. זוהי חכמת העמים, שלא סבלו, כמונו, מהפסקה של 1800 שנה בחיים הממלכתיים. כדאי ללמוד.

אבל השלטון הקיים הוא רע. היש עוד ספק בכך, בעיני כל אלה, שאינם תומכיו או נרכשיו? לא מובנת הפיכת היוצרות אם מאשימים את האופוזיציה של ,,הצליחה" לצאת ממבחן הבחירות בכוח יותר גדול, ואין משמיעים את ,,האני מאשים" המתמיד נגד השלטון שהטעה ושיחז ו,,זכה", ועת משמת המדינה כולה את המחיר, באבטלה, בירידה, בדריסת האזרח ובהרס האמון.

פרברסיה מחשתית מעין זו קמה, לאחרונה, מסביב לרעיון האלטרנטיבה. צהלה תקפה חוגים מסויימים בישראל, הרואים אתם? אין אלטרנטיבה; היא לא קמה, היא לא תקום; היא אינה דרושה; היא אינה אפשרית. מה לצהלה זו עושה (כך במקור – ד.ב), לא יבין שום בן-חורין. אלטרנטיבה, במדינה חפשית, תמיד דרושה. ואם זה נכון כי הגורם, הנושא את שאיפת החלופין, אינו חזק במידה מספקת, המסקנה ההגיונית היחידה היא, כי יש לחזקו ולעמול לחיזוקו.

המסקנה ההפוכה נושאת עמה סכנות, אשר שיעור אין להם. קשה להוכיח את חומרתן, כל עוד לא נתגשמו; אך חובה להזהיר מפניהן, למען לא תתגשמנה. האומה הזאת עדיין לא התנסתה בתוצאות של היעדר אופוזיציה פרלמנטרית, גוברת, הטוענת לחילופי שלטון ומחדירה בו מפרק לפרק, חשש אמיתי מפני החלפתו. מי יתן ולעולם לא תתנסה בכך, יהיו מנהלי ענייניה אשר יהיו.