מאגר כתבי מנחם בגין
מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.
במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.
מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.
ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.
דמוקרטיה
הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי
המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי
זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין.
המשך קריאה
תרבות ואמנות
מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים
המשך קריאה
האלטלנה
בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא,
המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים
הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם
המשך קריאה
בחירות
הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש
המשך קריאה
ירושלים
"על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע
המשך קריאה
הרשות השופטת
מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר
המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי
ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של
המשך קריאה
הציטוט היומי
מציעים אנו לקבוע מספר מסויים ובלתי מקרי של מיניסטריונים. יש צורך במיניסטריון לעניני חוץ, יש הכרח במיניסטריון לעניני פנים, אשר לו, בין השאר, שייכים התפקידים של משטרה. יש צורך במיניסטריונים לאוצר, למשפטים, לחינוך, לעבודה, ובמיניסטריון גדול לעניני הכלכלה דבר המקובל בהרבה ארצות בזמנים החדשים. באשר עניני הכלכלה היו לענינים מסובכים. ולא אף על פי כן, אלא דוקא משום כך נמצא שמן ההכרח להקים מיניסטריון אחיד לכל עניני הכלכלה, בכרי שהמדינה תוכל להיבנות. משום כך אנו מציעים שבחוקת המעבר ייאמר במפורש, שהממשלה תהיה מורכבת מ-8 משרדים והם: חוץ, פנים, צבא, אוצר, משפטים, חינוך, עבודה וכלכלה. איני מציע להכניס את שמות המיניסטריונים לסעיף. אני הסברתי את הענין במהותו רק כדי להבהיר משום מה אנו מציעים מספר זה ולא אחר. ברור שאם יהיה הכרח להקים מיניסטריון נוסף — לא יהיה כל קושי מבחינת החוק הזה שאנו נקבל, אם באמת מיניסטריון זה יהיה יעיל. אם למשל, יוחלט להקים מיניסטריון לעניני קליטת העליה, בעיה המיוחדת למדינתנו, אפשר לחוקק חוק מיוחד — וחוק המעבר איננו מונע זאת, מפני שאינו אלא חוק מעבר. ואז יוקם אותו מיניסטריון. אך דרוש סייג, שמיניסטריונים יקומו לא על מנת שימונו להם מיניסטרים לפי מפתח מפלגתי, אלא משום שהם בני תועלת למכונה הממשלתית. ברור שישנה גם בעיה תקציבית, ואסור להקל ראש בבעיה זו, החשובה כשלעצמה. אפשר לטעון שגם מחלקות המטפלות בענינים אחרים מצריכות הוצאת כספים, אך אין כל השוואה בין ההוצאות הכרוכות בהתאמת מנגנון של מיניסטריון שלם לבין הוצאות של מחלקה. לטובת המדינה, ליעילות עבודת הממשלה וגם לטובת משלם המסים העברי
מתוך דברי הכנסת, י"ז שבט התש"ט, 16 בפבואר 1949
ההשקפה הלאומית-ליברלית
הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי
