מאגר כתבי מנחם בגין
מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.
במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.
מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.
ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.
דמוקרטיה
הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי
המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי
זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין.
המשך קריאה
תרבות ואמנות
מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים
המשך קריאה
האלטלנה
בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא,
המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים
הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם
המשך קריאה
בחירות
הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש
המשך קריאה
ירושלים
"על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע
המשך קריאה
הרשות השופטת
מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר
המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי
ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של
המשך קריאה
הציטוט היומי
...בצבאות אחרים, הקורפוס של הקצינים שימש בבחינת כת סגורה עם מושים משלהם על מה שנקרא כבוד. כבוד הוא דבר גדול וחשוב, אבל אין צריך לקבל ביחס אליו את המושגים מן הימים ההם; אם קצין נכנס למאסר, אי-אפשר היה להעלות על הדעת שהוא עוד יפקד, ובאופן אוטומטי הורידו אותו מדרגתו והחזירוהו לשורות. לא כן אצלנו. גם מפקדנו באים מאותו נוער עברי מופלא שטוב ממנו לא קם לעמנו מימי בר-כוכבא, כולם אנשים פשוטים. יכול מישהו להכשל חס וחלילה ולחטוא, ואם יעשה כן יבוא על עונשו, אבל אין זאת אומרת שהוא לא ראוי לפקד; אולי לא יפקד עוד על אותה יחידה, אבל ביחידה אחרת שהיא איננה חייבת לדעת כי הוא קבל את העונש, מדוע איננו מתאים לפיקוד? יכול להיות שלא יהיה ראוי. אז בית-הדין הצבאי יחקור ויורה על הורדה מדרגתו. קשה מאד לבית-דין צבאי לדון חייל- מפקד לעונש מאסר ולאמר בפסק-הדין או בגזר הדין בערך את הדברים האלה: אנחנו מוצאים את האיש אשם, אנחנו דנים אותו על עבירתו לעונש מאסר, ואף על פי כן אנחנו מוצאים שלא צריך להוריד את דרגתו. יותר קל הוא לאמר את ההיפך: אנחנו מוצאים את האיש אשם, עבירתו חמורה מאד, אנחנו דנים אותו לעונש מאסר; ומשום שעבירתו היא כל כך רצינית, איננו מסתפקים בהכנסתו לבית הסוהר לתקופה מסויימת, אנחנו גם מורים על הורדתו בדרגתו.
אם תתקבל הצעת הממשלה, מה שאמרתי בחלק הראשון של הסברתי, בדרך כלל לא ייאמר, כי קשה מאד להשמיע דברים כאלה. יוצא איפוא שההורדה תהיה אוטומטית ואת זאת רצינו למנוע, מורי ורבותי ממשרד הבטחון. זה איננו צודק. זה עלול לפגוע ביעילות הפקוד. כל בן-אדם עלול לעשות משגה ולפעמים אפילו לעבור עבירה, והוא כמובן צריך לבוא על עונשו, אבל אם בית-הדין הרואה לנגד עיניו את האדם-המפקד, השומע עדים, בכל זאת איננו מוצא לנחוץ להוסיף על עונש חמור כזה, כמו מאסר גם הורדה בדרגה, שיוסיף להיות מפקד. אם יתברר שכל כך חמור החטא או הפשע, אז בית-הדין – הרי השופטים הם קצינים, מפקדים – יכתוב בגזר הדין במפורש: אנחנו מצווים גם על הורדה בדרגה. אני רוצה לאמר שבוועדה ידידי ואני נתנגד בכל תוקף לשינוי המוצע הזה, אנחנו חושבים שהוא לא בא להעמיק את המשמעת בצבא, הוא עלול להביא נזק חמור לפיקוד הצבא.
אם תתקבל הצעת הממשלה, מה שאמרתי בחלק הראשון של הסברתי, בדרך כלל לא ייאמר, כי קשה מאד להשמיע דברים כאלה. יוצא איפוא שההורדה תהיה אוטומטית ואת זאת רצינו למנוע, מורי ורבותי ממשרד הבטחון. זה איננו צודק. זה עלול לפגוע ביעילות הפקוד. כל בן-אדם עלול לעשות משגה ולפעמים אפילו לעבור עבירה, והוא כמובן צריך לבוא על עונשו, אבל אם בית-הדין הרואה לנגד עיניו את האדם-המפקד, השומע עדים, בכל זאת איננו מוצא לנחוץ להוסיף על עונש חמור כזה, כמו מאסר גם הורדה בדרגה, שיוסיף להיות מפקד. אם יתברר שכל כך חמור החטא או הפשע, אז בית-הדין – הרי השופטים הם קצינים, מפקדים – יכתוב בגזר הדין במפורש: אנחנו מצווים גם על הורדה בדרגה. אני רוצה לאמר שבוועדה ידידי ואני נתנגד בכל תוקף לשינוי המוצע הזה, אנחנו חושבים שהוא לא בא להעמיק את המשמעת בצבא, הוא עלול להביא נזק חמור לפיקוד הצבא.
מתוך מאמר עיתון, ט"ו טבת התשכ"ג, 11 בינואר 1963
ההשקפה הלאומית-ליברלית
הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי
