מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

יהודי, השונא יהודים, אינו רק חוטא חטא; הוא עושה שטות. על הקביעה השפוטה הזאת אינני חייב עוד להוסיף את אימרתו, המפורסמת עד כדי בנליות, של טיילרנד, לפיה יש ושטות גרועה מעוון. אנחנו מוקפים אוייבים, הרוצים למחות אותנו מעל פני האדמה. או יחד נעמוד נגדם, או איש מאתנו לא יותר. ההבדל העיקרי בין גיטו לבין אומה מתמצה בכך, שסכנה מבחוץ מפוררת אותו, אך מלכדת אותה... כפי שדרושים שנים כדי לאהוב, כן הם דרושים, כדי לא לשנוא. אנחנו, תלמידיו של זאב ז'בוטינסקי, לא חונכנו ולא חנכנו, לשנוא את יריבינו; הם למדו לאהוב את השנאה. משום כך לא יכלו לדברינו להגיע אליהם. הדברים היו צודקים, נכונים, כנים, אך האזנים נאטמו, הלבבות נרעלו, שנאה!.. השמתם לב למוצאו הלשוני של התואר, שהוא לכם כתר? שם הפועל הרומי "סטודיאו", ממנו נגזר "סטודנט", פירושו הראשוני הוא לשאוף. כוונת הקדמונים, בוודאי, לא היתה לומר, כי כדי להיות סטודנט, מספיקה ה"שאיפה". יש, כמובן, ללמוד. סטודנט צריך ללמוד, כדי לדעת. עליו לשאוף ללמוד, ולא רק ללמוד לשאוף. אבל השאיפה, הטובה, החיובית, היוצרת, המעלה את היחיד, ועל ידו את הכלל, היתה תמיד, וצריכה להיות, מנת חלקו של כל סטודנט, ראוי לשמו. ובין שאיפותיכם, כי רבות הן, סטודנטים עברים, על נא תשכחו את השאיפה הנראית לי כאחת העיקריות בימינו: ליצור מצב, בו לא ישא עברי אל עברי את חרב השנאה. אנשים חפשיים אנחנו, כדי לחיות חופשיים, היינו מוכנים, ונהיה מוכנים, למות. נתווכח איש עם יריבו; נריב איש עם רעהו; ננסה לשכנע איש את אחיו; אך בין אם נוכל ובין אם לא נצליח, נקשיב, נשמע, נשתדל להבין – לא נשנא!
מתוך מאמר עיתון, ט"ו טבת התשט"ז, 30 בדצמבר 1955

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי