מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

האמהות בירושלים יצאו להפגין נגד השרות הקרוי "לאומי" והגיעו עד לרחבת הכנסת. השוטרים שניצבו ליד בית המחוקקים, נהגו כלפי המפגינות בהתאפקות, שאיננה כלל רואיה לציון מיוחד, כי טבעית היא והחייבת להיראות, בכל הנסיבות, לטבעיות. ראשית, לא ימהר שום שוטר תרבותי במדינה חפשית להפעיל את אלתו נגד אזרחים-מפגינים; זכות הפגנה היא זכות טבעית, שאינה ניתנת לערעור או לנטילה. אמנם בכל בית הספר לשוטרים מלמדים איך להשתמש בנשק חם, או בנשק הקר, האלה. אולם העיקר "בתורת האלה" של שומרי החוק הוא: מתי לא להשתמש בה. שנית, כל שוטר תרבותי יימנע, לא עד קצה גבול האפשרות, אלא מעבר לגבול האפשרות, מלהכות אשה. המרים יד על אשה, שם אחד יאה לו: חם. החם יצא מגדרו בירושלים לא בשעת ההפגנה לפני הכנסת, אלא אחרי סיומה, בצאת הנשים לבית הרב הראשי. לא "שמירת כבוד בית המחוקקים" הניעה, איפוא, את עושי דברו של ראש-מפא"י להלום בנשים. רצון ההפחדה ותשוקת ההתנקמות עבור עצם ההפגנה, הם שגרמו לשערוריה בראש חוצות הבירה. ושוב נתבזה שם ישראל בעמים; שוב ניתנה מלמעלה דוגמת הפראות והחמיות. ולכל תואריו המרובים של אדון בן-גוריון נוסף לו תאור-כבוד חדש: מכה נשים.
מתוך מאמר עיתון, ה' אב התשי"ג, 17 ביולי 1953

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי