מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

אני אביא בפניכם כמה פרקים על רקע של מדיניות פנים ובשטח הסוציאלי כלכלי, לאחר הסברה של הסעיף המדיני העיקרי הזה, כדי להוכיח את ההמשכיות בעמדתנו. ב-1948 כתבנו כך: "מדיניות הפנים, היחס למיעוטים לאומיים ודתיים, כלומר, ערבים דרוזים ואחרים – המיעוטים הלאומיים והדתיים האחרים ייתנו משיווי זכויות מוחלט בכל שטחי החיים של המדינה. יש לתת ייצוג מתאים למיעוטים במוסדות המדינה, ובסיס של נאמנות בלתי-מסויגת למדינה. מוסדות המדינה חייבים להבטיח למיעוטים אפשרות מלאה לחנך את ילדיהם בשפתם הם, ברוח תרבותם, דתם ומסורתם." מאז ועד היום זו עמדתנו. שיווי זכויות, רוב יהודי, מיעוט ערבי, היום אפשר לדבר בקשר עם הסעיף השלישי, שקראתי, על המושג ששומעים עליו רובת, אבל בלי התוספת, ואני מציע לקיים את התוספת. אוטונומיה תרבותית. כלומר, לחנך את ילדיהם בשפתם, ברוח תרבותם, דתם ומסורתם. זו היתה גישתנו לגבי האוכלוסיה הערבית מאז, מראשית הקמת המדינה. והיא כיום, אחרי כל ההתפתחויות שחלו לנגד עינינו. בשטח הסוציאלי כלכלי: "מוסדות המדינה חייבים להבטיח לכל אזרח לא רק זכות לעבודה, כי אם גם מקום עבודה. זכותם של אנשי העמל להתאחד באיגודים מקצועיים שידאגו לצד המדינה. העלאה מתמדת של רמת החיים של הפועל היא זכות שאינה ניתנת לערעור. מוסדות המדינה חייבים לדאוג לכך, שבמדינה העברית לא יימצא איש רעב ללחם, חסר קורת-גג או חסר אפשרות לקבל השכלה ראשונית". הסעיפים האלה נובעים בעצם מחמשת המ"מים המפורסמים של זאב ז'בוטינסקי. על פי דרגת חשיבותם אני אמנה אותם לפי הזיכרון. מזון, מעון, מלבוש, מורה, מרפא. זאב ז'בוטינסקי הסביר כך את עמדתו בשטח החברתי. ההבדלים אינם טראגיים. צריך קודם כל להבטיח לאזרח ולאדם באשר הוא אדם, ללא הבדל מוצא, את אותו מינימום אורגן [לא ברור במקור, ט.ק.] במזון, ביגוד, דיור, השכלה ועזרה רפואית, שעליו אפשר לבנות אפילו הבדלים. ויש לתת את חמשת המ"מים האלה לאדם באשר הוא אדם. כמובן ביסוד הדברים כתמורה לעבודתו. אבל אם הוא לא יכול לעבוד, למשל, צעיר מדי, זקן מדי, חולה או ישנה אבטלה, הוא אינו אשם בה, לתת לו את כל אלה. ומעל אותו יסוד, על פי השקפות התקופה, של אותו מינימום הוגן, יש יוזמה, וייתכנו גם הבדלים. מן הרעיון הזה נלקחו הסעיפים האלה, כפי ששמעתם אותם, אחר-כך הם עברו למצעים שונים. הנה כי כן בשטח המדיני, החברתי והכלכלי, וביחס למיעוטים בארץ-ישראל, אנחנו אז קבענו את היסודות, והם יפים לפי התוכן גם בשעה זו. אנחנו הקפדנו מאד ומוסיפים להקפיד על הבחירה של צירים לוועידה הארצית, ועל ידי כך הקמת המוסדות הנבחרים האחרים.

מתוך ארכיון אישי - מרכז מורשת בגין, ו' אייר התשל"ד, 28 באפריל 1974

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי