מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

אנחנו, תלמידי זאב ז'בוטינסקי, מאמינים בעקרון, המקודש באמת, של חופש ההתאגדות המקצועית. מורנו ורבנו מעולחם לא ראה פסול בהקמתו, עם הדבר ניתן, של ארגון עובדים אחד וכולל. אך הוא גם מעולם לא ראה באחידות ייחודית זו צוו, או מצווה. בכך מאמינים כל בני החורין בעולם. ואם דובריה של סיעת העובדים מטעם המפלגה הליברלית, למשל, טוענים אחרת, אין הם אלא מוכיחים, כי, לעיתים, נשיאת שם לחוד וקיום עקרון לחוד. חופש ההתאגדות המקצועית הוא אחד העקרונות הליברליים המובהקים; והוא הסותר, בין השאר, את הטוטליטריות לצורותיה וצבעיה.
תנועת החרות לא תכפה על חבר מחבריה השתייכות להסתדרות העובדים הכללית, או להסתדרות העובדים הלאומית. הבחירה וההחלטה בידיו. אזרח הוא, עובד, בן חורין. אם הוא מעדיף להתאגד, או להוסיף להיות מאוגד, בהסתדרות העובדים הלאומית, זכותו היא, ואנו נעמוד לימינו בהחלטתו לקיימה. ואם רוצה הוא להשתייך להסתדרות העובדים הכללית ולהתאגד בתוכה, זכותו היא כך להשתייך וכך להתאגד, ואנו נגן על רצונו לקיימה. אין אדם צריך, לא ברור לי אם אסור לו, להשתייך לשני איגודים מקצועיים, אבל שני אזרחים, עובדים, חברים במפלגה אחת, זכאים בהחלט להשתייך לאיגודים מקצועיים שונים ולפעול בתוכם. מי שאינו מבין או אינו מקבל, את הכללים הפשוטים האלה, עושה פלסתר מעצם המושג של חופש אזרחי, או של חופש ההתאגדות
מתוך מאמר עיתון, י"ד שבט התשכ"ג, 8 בפבואר 1963

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי