מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

"העובדה המכרעת במצבה המדיני של ישראל, על סף העשור להקמתה... היא בסימן שאלה שהועלה בבירות עולם שונות על אותו חלק של א"י, עליו חלה רבונתנו הלאומית הלכה למעשה... ההצהרות המושמעות חדשים לבקרים מפי שרים, שגרירים, צירים ודוברים רשמיים למיניהם בנוסח הידוע "לא נכנע, לא ניתן, לא נוותר"- אינן מקטינות, אלא להפך, מגדילות את סימן השאלה המרחף... בועידת נאט"ו... נתפרסמה ההודעה הרשמית..: "סקרנו את המצב במזרח התיכון, ובהתאם למטרות השלום של בריתנו אנו מאשרים את תמיכת ממשלותינו בעצמאות ובריבונות של המדינה באיזור זה"... במקום המילה "שלימות", הוכנסה המלה "ריבונות"... אם נזכור כי בכל האזור של המזרח התיכון אין אף מדינה אחת שכלפיה מציגה ממשלה של מדינה אחרת, איזו שהיא, תביעה על שטחה; אם נזכיר שממשלת ישראל בכל 9 שנות קיומה של המדינה, מעולם לא הציגה שום תביעה על חלקי ארץ ישראל מעבר לקווי שביתת הנשק, ואם נזכור שמדינות ערב, בגלוי, בפרהסיה, לא רק מתחנות השידור, לא רק מעל במות הפרלמנטים שלהן, אף מעל במת ארגון האומות המאוחדות, מציגות תביעה טריטוריאלית ברורה לגבי השטח עליו חלה הריבנות הלאומית של ישראל הלכה למעשה. אם נזכור את כל העובדות האלה- לא נוכל בשום פנים ואופן להתעלם מן העובדה שמחיקת המילה "שלימות" והכנסת המלה "ריבונות", פירושה שגם בועידה הזו של נאט"ו, התבלט הרצון לא לקבוע את העמדה כלפי מה שנקרא בישראל מעל הבמות הרשמיות "השלמות הטריטוריאלית של מדינת ישראל".
מתוך מאמר עיתון, ד' טבת התשי"ח, 27 בדצמבר 1957

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי