מאגר כתבי מנחם בגין
מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.
במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.
מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.
ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.
הציטוט היומי
מהו תפקידנו בארבע השנים הבאות? אחת היא התשובה: להיות מה שהננו, האופוזיציה, שהיא כתוצאה מן המערכה האחרונה, לא רק הראשית, אלא למעשה היחידה בישראל, ולעשות את המוטל עלינו, לעמוד נגד ממשלת מפא"י ומשטרה ללא סטייה, בכל כוחנו, ולקבוע בכל שאלה, עמדה חיובית, לאור עקרונותינו. עלינו לדעת כי רק בהיותנו הכח האלטרנטיבי, היחידי לשלטון מפא"י, נכול למלא כראוי את תפקידנו כאופוזיציה. להחדיר חשש רצוי בלב היריב, למנוע תקלות רבות, להיטיב, אף בעקיפין, עם אזרחי המדינה ללא הבדל השקפה.
אבל התשובה העיקרית אינה מוגבלת לתקופה בין כנסת לכנסת. למען הבהרה כוללת, יורשה לי להזכיר מיסמך ידוע לכולנו, הלא הי מגלת העקרונות של תנועתנו: - א' פ שחרור המולדת כולה, רכוז האומה, קיום רבונותה ופתוח ייחודה התרבותי הם היסודות של ההשקפה הלאומית של תנועת החרות, והשקפת העולם שלה מבוססת על חרות היחיד, צדק חברתי ועליונות המשפט. ב' – השרשת ערכיה הנצחיים של תורת ישראל בחיי האומה. ג' שלישת כל – משטר טוטליטארי, קומוניסטי או פשיסטי. ד' – פעולה למען משטר דימוקרטי במדינה, להבטחת זכויות האדם והאזרח ולחופש מצפונו ונגד כל הפלייה על רקע עדתי, מעמדי או מפלגתי. ה' – פעולה להפרדה בין השליט לבין המפרנס, נגד הטרוסטים והמונופולין למיניהםף לפיתוח הייזמההפרטית, למען קליטת שבי ציון, להאדרת כוחה של המדינה ולהעלאת רמת החיים של כל אזרחיה. והסעיף המסכם אומר: יעודה של תנועת החרות הוא לשאת את כל הרעיונות האלה ולהגשימם הלכה למעשה, כתורת אבי המהפכה העברית, זאב ז'בוטינסקי.
בעקרונות האלה, כפי שנוסחו כמשפטים קצרים, יש חזון לאומי ואנושי גדול, יש בהם תכנית מדינית, תרבותית, חברתית ומשקית. יש בהם הישן הקדוש והחדש הדרוש – לאחר קום המדינה. רבים למדו מאתנו, ועוד ילמדו. ואין זה מקרה, כי הבחנו בין נשיאת הרעיונות ובין הגשמתם. אין הגשמת רעיון בלי נשיאתו, אף במשך זמן רב ובדרך ארוכה.
וודאי, עברנו דרך ארוכה מאד. אין זה נכון, כי תמיד היינו באופוזיציה. בהעפלה ובמדיניות ובמרד המחתרתי, לא היינו באופוזיציה. עשינו ושינינו גורל עם. וגם באופוזיציה עושים, על ידי נשיאת רעיונות גדולים צודקים, עדי הגשמתם. האם יש יסוד לפקפק, כי גם בעתידנגשים את עקרונותינו? בכל הכרתנו יכולים אנו לומר: אין יסוד לפקפוק כזה. ואין זו רק שאלה של אמונה, שהיא עצמה כח יוצר, כביר. גם ההגיון אומר כך. קוו העליה של תנועתנו נמשך גם הפעם פרצנו ימינה ושמאלה. ועוד היום יבא.
אבל אציג שאלה גלוייה, מכרעת: אולי עייפנו מן הדרך הארוכה, אשר שרות יש בה, גם נצחונים קנויים ביסורים היו בה, אך גם אכזבות וקשיים בה? לפני שאשיב לשאלה זו, הרשו נא לי, ידידים, להזכיר לכם את דרכו של מורנו ורבנו. מה ארוכה, מה קשה, היתה הדרך בה החל זאב ז'בוטיסקי בשחר נעוריו ובה הלך עד יומו האחרון על אדמות. האם עייף ראש בית"ר? לו היה מתעייף איך היינו מגיעים לרעיון המדינה בימינו, למחתרת, לשחרור, לצבא, לעצמאות? מה היה על כולנו, עם כל עמנו, לו הוא היה מתעייף?
