מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

באחד הימים הפסקתי להתקיים בכנסת. אמנם, הוספתי להיות חבר בה, לנאום מפרק לפרק מעל במתה, להשתתף בדיוני ועדותיה, ובכלל לעשות כל מאלכה הקשורה בחברות בבית הנחברים. אבל ברגעים הלא כל כך נדירים, בהם מר בן-גוריון על על הבמה כדי, אם לנקוט לשון נקיה, להתווכח אתי, לא הייתי עוד. דברי הכנסת רשמו אז, במקום שם אבותי, תיאורים כגון אלה: הנואם שקדם לי, הנואם הראשון, חבר הכנסת שדיבר לפני, מפקד חרות, איש מסויים, ועוד ועוד. לא אכחד, כי לעתים היה כוח ההמצאה, המוליד תיאורים אלה, מעורר מעין התפעלות בקרבי. אבל כפי שציינתי לפני שבוע בחלק הראשון של רשימה זו, אין בכנסת מונולוגים, ויש בה הזדמנויות הרבה. רק פעם אחת קרא לי ראש הממשלה דאז בשם החמוד מפקד חרות; הוא נקרא, במידה רבה של הצדקה, מפקד מפא"י, ויחדל. הוא גם כונה בשם: האיש היושב לשמאלו של שר העבודה, ולא חזר עוד לתיאוריו הטופוגרפיים. היו גם הזדמנויות לקרוא לו: הנואם שקדם לי, או הנואם שיבוא אחרי וכו'. אין פלא כי אוצר התיאורים הסחור-סחוריים הלך ונתדלדל, עד אשר ערב עבותאחד הכריז יריבי הנכבד כי לא יעמוד בד' אמותי. נתחלחלתי. לאן אשר פני? ראו, בני ישראל, מה היה לי. אדון בן-גוריון לא יתקרב עוד אלי עדי ארבע אמות. מה יהיה עלי? מה נותר לי עוד בחיים?

אבל מנהיגה של מפא"י (ראה לעיל) על אף הסיסמה הפירוניסטית, שהועלתה לכבודו על ידי מניפי אגרוף החנופה, אינו תמיד מקיים את שאשר הוא מבטיח. לא עבר זמן רב מאז הוא הכריז על ד' אמותיו, אומ אמותי, והוא התקרב אלי יתר על המידה. התקרית לא היתה מן הרציניות ביותר. ימים מספר לפני שהפר (גם) את נדרו זה, חזר מבורמה בה, בין השאר התבוהדד עם מתבודדים, או התבודד עם בודהיסטים. ורגעים מספר לפני פניתו אלי, זעק וצעק על אגודת ישראל והפליט לעומת חבריה: חטפתם ילד. הפסקתי את שצף דיבורו בקריאת בינים, אשר תכנה יעיד על אופיה הפרלמנטרי. נראה, אמרתי, כי ההתבודדות לא הועילה להרגעתו של ראש הממשלה. מיד לאחר חילופי דברים אלה, ניגש אלי מוחקני ומעלימני ומחרימני בפרוזדור הקטן, המוליך לאולם הכנסת, ושאלני בתקיפות רבה: אדני, אתה כבר פעם התבודדת? נדהמתי, לא כל כך מהשאלה, כמו מן הקירבה. המרחק בינינו הלך וקטן, עד אמה או מחיצתה, או אפילו שליש ממה. החילותי איפוא לסגת, כדי ליצור את המרחק המתאים בינינו של לפחות ארבע אמות ומחצה. אבל הכותל בו נתקלתי מנע ממני לקיים את הבטחתו החגיגית של יריבי. נלחצתי, איפוא, אל הקיר ולא יכולתי אלא להשב למתקיפי, כי כל אדם מתבודד מדי פעם בפעם עם עצמו, ולשם כך לא דרוש מנזר בודהיסטי. איש שיחי עדיין לא הירפה ממני והוסיף לדבר בזעם מוצדק כמובן, על חטיפת יוסל'ה והסתרתו, עד אשר אסף את מלוויו הקבועים ושוב נוצרו בינינו אמות, יותר מארבע.
מתוך מאמר עיתון, כ"ו אייר התשכ"ד, 8 במאי 1964

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי