מאגר כתבי מנחם בגין
מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.
במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.
מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.
ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.
דמוקרטיה
הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי
המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי
זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין.
המשך קריאה
תרבות ואמנות
מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים
המשך קריאה
האלטלנה
בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא,
המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים
הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם
המשך קריאה
בחירות
הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש
המשך קריאה
ירושלים
"על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע
המשך קריאה
הרשות השופטת
מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר
המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי
ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של
המשך קריאה
הציטוט היומי
זו הפעם הראשונה בתולדות ישראל שיש לנו שליש של ממשלה במשטר פרלמנטרי שהוא מחוץ לכנסת. היה לי הכבוד ב-16 בפברואר 1949 להשתתף, באסיפה המכוננת, בדיון על חוק המעבר. ועדת החוקה הציעה למליאה לכתוב בסעיף 10 לחוק המעבר לאמור: ״הממשלה תהא מורכבת מראש הממשלה וממספר שרים מתוך חברי הכנסת". במלי- אה הסתייג מהצעה זו שר החוץ, מר משה שרת זכרונו לברכה. הנימוק שלו היה כזה: ״איני רואה משום מה עלינו לגזור מראש על עצמנו הימנעות מלהסתייע באנשים, בכוחות עבודה ובכשרונות שהחיים עלולים להביאם לעזרתנו". כזה היה ratio legis של תוספת המלים "או מחוצה לה".
אני רוצה לשאול אתכם, חברי מפא״י הנכבדים: הבעקבות דבריו של חברכם הדגול המנוח הלכתם בהרכבת ממשלה זו?
מי שהתנגד לתיקון הזה היה חבר האסיפה המכוננת ישראל אידלסון זכרונו לברכה, הלא הוא מר בר-יהודה המנוח. הוא הזהיר מפני אינפלציה של שרים שיהיו מחוץ לכנסת, וקבע שזוהי סכנה למשטר הפרלמנטרי. האם בדעה זו התחשבתם, חברי אחדות העבודה ?
לא זו בלבד שמלכתחילה צירפתם שלושה חברי ממשלה מחוץ לכנסת, אלא שלושה חברי כנסת העומדים להיות שרים, מתוך תחבולה המערימה על החוק החרות, התפטרו בעוד מועד כדי להשתחרר מן העול הכבד של חברות בכנסת למען העול המתוק של חברות בממשלה.
בכנסת החמישית קיבלנו חוק, לאמור: ״שר שהוא חבר הכנסת ומתפטר מכהונתו בכנסת, רואים התפטרותו מהכנסת כהתפטרות מהממשלה״. החוק הזה אינו מונע שר שהוא חבר כנסת מלהתפטר ממנה ואפילו אחר-כך להיות מצורף לממשלה. אבל החוק הזה קבע ותבע, שאם יקרה דבר כזה, חייבת הממשלה למסור לכנסת הודעה, להסביר נימוקיה, לקיים דיון, לבקש אישור.
כדי להתחמק מן הנוהג הזה שנקבע בחוק אך לפני מספר חודשים, שלושה חברי כנסת העומדים להיות חברי ממשלה התפטרו מן הכנסת, ויישארו בממשלה. איזה מופת אתם נותנים לאזרחים מבחינת כיבוד החוק, הרוח שבו והאות הכתובה שלו. היו ציניקנים, גברתי היושבת-ראש, שהיו טוענים בשם עורכי-דין, מסוג מסויים, שהחוק נוצר כדי לעקוף אותו. מעולם לא שמענו שממשלה תיתן דוגמה לאזרחים כיצד עוקפים חוק. איך עשיתם כדבר הזה ? הבוחר נתן נציגות מסויימת למפ״ם. היא החליטה - שני חברים דגולים שלה לא להציב ברשימתה. משום כך, על אף החלטתו של הבוחר, צריך לצרף אותם לממשלה ? הבוחר נתן נציגות מסויימת לאחדות העבודה...
יוחנן בדר (גח״ל):
מפא״י נתנה נציגות לאחדות העבודה.
מנחם בגין (גח״ל): יש לה היום שלושה חברים בממשלה. משום כך צריך אחד מהם להתפטר מן הכנסת, כדי שבמקומו ייכנס חבר שלא נבחר ? הוא הדין למפא״י; הוא הדין לליברלים העצמאיים. הרי יש בכך פגיעה בכל יסודות המשטר הפרלמנטרי, בהכרעת הבוחר. בזה התחלתם.
מתוך דברי הכנסת, כ' טבת התשכ"ו, 12 בינואר 1966
ההשקפה הלאומית-ליברלית
הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי
