מאגר כתבי מנחם בגין
מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.
במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.
מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.
ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.
דמוקרטיה
הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי
המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי
זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין.
המשך קריאה
תרבות ואמנות
מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים
המשך קריאה
האלטלנה
בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא,
המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים
הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם
המשך קריאה
בחירות
הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש
המשך קריאה
ירושלים
"על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע
המשך קריאה
הרשות השופטת
מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר
המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי
ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של
המשך קריאה
הציטוט היומי
... מוצע שינוי מסויים
בסעיף 13 לחוק העיקרי מוצע שינוי מסויים וההצעה מטעם הממשלה באה בגלל חוות-דעתו של בית הדין הצבאי לערעורים בערעור פלילי 219/56. אותו בית-דין צבאי קבע שהכתוב בחוק, לאמור ,,עבירות צבאיות שלפי טיבן אין לשפוט עליהן (את האזרח) באשר אין הוא חייל כהגדרתו בסעיף ;, אינו ברור, והוא, בית הדין, ביקש הבהרה על-ידי המחוקק.
אני מברך את הממשלה על התקדמות הבלתי משוערת לגבי חוות דעת של שופטים בישראל. (מר קושניר, האם אדוני סובר שרק בזה אסתפק? הוא קצת יותר מדי פסימי כלפי).
אני רוצה להבהיר לכנסת שבית הדין הצבאי לערעורים לא אמר שהפיסקה הזאת בחוק, הדעת אינה סובלת אותה; הוא לא אמר שבגללה יש שיבוש בהליכים במשפטים פליליים; הוא לא אמר שבגלל הפיסקה הזאת עלול לצאת עיוות דין משום שהשופט, בניגוד לשכנועו, עלול להיות נאלץ להרשיע אדם על-פי סעיף שלפיו הוא כלל אינו אשם. בית הדין הצבאי לערעורים לא אמר אף אחד מהדברים האלה.
אף על פי כן מיהרה הממשלה להתחשב בחוות דעתו של בית-הדין הצבאי לערעורים והביאה לנו הצעת תיקון מרחיקה לכת ביותר: למען הבהירות למחוק את המלים האלו. ברצוני, איפוא להזכיר לכנסת שהיתה חוות-דעת משפטית של בית דין אחר בערעור פלילי 23/62, גם הוא בית—משפט עליון, אבל בית-המשפט העליון במדינה, והשופט של בית-המשפט העליון אשר כתב את פסק-הדין אמר בין השאר: ,,יוצא, איפוא, שאם בית-המשפט דוחה, במסיבות כאלה, את הסבר הנאשם לקיום המגע, חייב הוא להרשיע את הנאשם במסירת ידיעה סודית לפי סעיף 23 (א), למרות היותו משוכנע שלמעשה לא נמסרה שום ידיעה כזאת. תוצאה זו, שהחוק כופה אותה, אין הדעת סובלתה ואף הדאגה לבטחון המדינה אינה יכולה להצדיק שיבוש כזה של דרכי ההוכחה המקובלות בהליכים פליליים". כאשר על סמך חוות-דעת משפטית זאת הצענו לשנות סעיף 24 (א), גילה לנו הממונה על המרצה דהיום מטעם הממשלה שהשופטים אינם מחוקקים. באמת, תורת סתרים הוא גילה. בוודאי שהשופטים אינם מחוקקים, אבל גם הממשלה וגם בית המחוקקים חייבים להטות אוזן קשבת לחוות-דעת של שופטים כאשר הם באים לפרש את החוק. במקרה שעליו דיברתי, לא זו בלבד שהממשלה לא הטתה אוזן אלא סרבה להתחשב בחוות הדעת של שופט בית-המשפט העליון. ואילו במקרה המתייחס לחוק השיפוט הצבאי ההתחשבות היא למעלה מהדרוש.
הייתי איפוא רוצה לבקש את סגן שר הבטחון שיסביר לממונה עליו כי ביחס לחוות דעת משפטית אין לנהוג איפה ואיפה. צריך להתחשב בדעתם של שופטים כאשר הם באים לפרש את החוק.
במידה שמדובר בהצעה זו, טוב שהממשלה התחשבה בחוות-דעתו של בית-הדין הצבאי לערעורים, אבל הפעם עשתה קצת יותר מדי. היות ובית הדין הצבאי לערעורים מבקש להבהיר את הסתום במלים אלה, מציעה הממשלה למחוק אותן. האם זוהי הדרך היחידה להבהרה?
אני סובר שלא צריך למחוק מילים אלה. קראתי את הסעיף המתוקן על-פי הצעת הממשלה ושמתי לב שהוכנסו עבירות אחרות שעליהן אין צריך לשפוט את האזרח בתקופה שאיננה תקופת לחימה. ניחא. אבל אני אבקש את נציגי הממשלה לזכור שיש שתי שיטות של קודיפיקאציה. אחת שאפשר לקרוא לה כוללנית ושניה הקוריה בלעז קזואיסטית. ביבשת אירופה בדרך כלל בחרו בשיטה הראשונה באנשגליה העדיפו את השניה. אבל השיטה האנגלית לעתים תכופות היא מעורבת: יש והיא קובעת כלל מסויים וגם מפרטת מקים. אני סובר שאם בוחרים בדרך הקזואיסטיקה יותר טוב תמיד להוסיף כלל. כל כך למה? משום שאין אדם יכול לומר לעצמו, אפילו יהיה משפטן וידע את כל החוק על מאות סעיפיו, שאינו יכול לטעות.
ייתכן שהוועדה תאשר את כל הסעיפים המוצעים, ובכל זאת איזה שהוא סעיף יישכח. ואז עלול להיות עיוות דין, ואזרח שאיננו צריך לעמוד בפני בית-דין צבאי, יעמוד בפניו אף על פי שלפי רצונו של המחוקק הוא צריך להתבע – אם הפר את החוק – רק בפני בית משפט אזרחי. הייתי איפוא מציע שאמנם נשאיר את כל הסעיפים החדשים על כנם, כפי שהוצעו על-ידי הממשלה, אבל אחרי הפירוט שלהם נוסיף את הכלל הזה, שיהיה מעין שסתום בטחון לעשיית צדק. הסעיף, כפי שכתוב היום בחוק, מתחיל במלים: ,,הרי בנוסף לעבירות של פי טיבן אין להביא אותו לפני בית הדין צבאי, על אלו ואלו עבירות לא יישפט בפני בית-דין זה; אני מציא לאור חוות הדעת של בית הדין הצבאי לערעורים, להפוך את הסדר, למנות את העבירות שעליהן לא יתן האזרח את הדין בפני בית-דין צבאי ולהוסיף עם סיום פרוטן את הכלל הגדול.
מתוך דברי הכנסת, י"ב טבת התשכ"ג, 8 בינואר 1963
ההשקפה הלאומית-ליברלית
הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי
