העתון מדווח על כנס בו השתתפו עתונאים מחוץ לארץ, וכן עיתונאים ישראלים. בו השתתפו מספר נואמים, בינהם הנשיא שזר, ובגין. בנאומו, בגין קרא לספר בשבחה של הארץ על מנת לעודד עליה, זאת למרות חילוקי הדעות בענין המדיניות הכלכלית. בגין טען כי לעניין המצב בירדן, הודעות על וויתורים רק ירחיקו את השלום, ולא יקרבו אותו, וכן על פי תקדימים, ועל פי המשפט הבין לאומי, מי שצריך להביע נכונות לויתורים, הוא התוקפן שהובס, ולא להיפך.
נאום של מנחם בגין בפני מועצת תנועת החרות שהתפרסם בשלושה חלקים בעיתון "היום". בגין דן בו בהרחבה בחוקי המשפט הבינלאומי ביחס להטבעתה של המשחטת 'אילת', וכן לגבי מעמדם של השטחים ששוחררו במלחמת ששת הימים. בגין מצביע על חשיבותה של ממשלת האחדות שתרמה לנצחון ולעליית המורל הלאומי, גם בקרב יהודי התפוצות. בגין קורא לעליה רבה מכל התפוצות, וטוען שמדובר בפיקוח נפש לאומי, וכן להגברת הילודה, וטוען שיש גם להתאים מדיניות כלכלית שתקלוט את העולים ותעניק קצבאות למשפחות מרובות ילדים. תאריכי הגיליונות שבהם פורסמו המאמרים: 25 ו-27 באוקטובר ו-3 בנובמבר 1967.
על רקע דיון בכנסת על הצעת אי-אמון בממשלתו של ראש הממשלה לוי אשכול, נשא מנחם בגין נאום תגובה. הדיון נסב סביב משברים לאומיים, ובראשם סוגיית העלייה והירידה – נושאים שהיוו את לב ליבה של הציונות ושליחות המדינה. בעוד אשכול השיב בנאום ארוך ומסורבל, שלא סיפק מענה ממשי לטענות האופוזיציה, בגין בחר להציג ביקורת נוקבת על כשלי הממשלה. הוא התמקד בירידה המדאיגה ממדינת ישראל, שהתגברה על העלייה אליה, והזהיר מפני הסכנה הקיומית שבהתמעטות האוכלוסייה היהודית בארץ. נאומו של בגין משקף את תפיסתו כי תפקידה ההיסטורי של המדינה הוא לקלוט עולים ולמנוע ירידה, תוך קריאה לפעולה ממשית לפתרון המשבר הלאומי
במאמר זה, בגין מספיד את איבאן גרינברג שהיה עורכו של הג'ואיש קרוניקל, הבריטי, בשנות הארבעים. עיתון זה, שנערך קודם לכן גם ע"י אביו של גרינברג, היה ידוע ומוערך מאוד בתחילת המאה העשרים. בגין משווה את איבאן גרינברג לגיבור המחזה 'אויב העם' של איבסן, בו הגיבור רצה להציל את העיירה אך זכה לגינוי ולנידוי. גרינברג סירב לגנות את מעשי המורדים למען שחרור ארץ ישראל, ומתוך שלא אושר לו, על ידי בעלי העתון, להתבטא בנושא התפטר מן המערכת. בגין משבח את גרינברג על מעשיו, ואף מספר על פגישה עמו.
העתון מדווח על נעילת ההתייעצות העולמית של מנהיגים ציוניים. בנאומו בגין שם דגש על חשיבות העליה, והציע את הצעתו של הרצל להקים 'חברה יהודית' שתסדר את עניני הרכוש בגולה, כדי שיוכלו לעלות. כמו כן קרא ליישב את השטחים המשוחררים
