בכרוז זה בגין מתבטא בחריפות כנגד דוד קרטניי, כתב ראשי בthe Palestine post"- ".דוד קרטניי אשר לטענתו לא מבחין בדיכוי היהודים בירושלים ע"י המנדט,אך אחרי פעולת תנועת המרי לא הסס להטיח את ביקורתו ולהזדהות עם הבריטים. כרוז זה נכתב בסביבות פברואר 1946.
בכרוז זה מסכם בגין את האירועים האחרונים בחודש שבט ואדר א. הראשון שבניהם היה הניסיון לעלות לארץ את ספינת המעפילים אנצו-סרני שנכשל, לעומת זאת שני האירועים הנוספים שמתאר נחלו הצלחה. עקב פעולות אלה המנדט רודף אחר היהודים ומנסה לדכאם, אך רוח ההתנגדות של ההמון היהודי לא נשברה ואף גברה. הכרוז נכתב בסביבות חודש פברואר
בכרוז זה מודיע בגין שפעולת שחרור אסירי המחתרות מכלא ירושלים כשלה, אך מטרתה הפוליטית הושגה במלואה. בנוסף מתייחס בגין לעיתוני החוץ אשר סיקרו את פעולה זאת ולהשפעה של המאבק הלאומי היהודי על מאבקים לאומיים של מדינות אחרות..הכרוז נכתב בחודש פברואר 1946.
בכרוז זה בגין טוען שלמרות שבחודש שבט נערכו מבצעים רבים ע"י תנועת המרי,יש להגדיל את כמות הפעולות לאור העצמת מדיניות הדיכוי והאלימות של המנדט הבריטי. הכרוז נכתב בסביבות חודש פברואר 1946.
בכרוז זה מתאר בגין את שלושת המטרות של בריטים להקמתה של הוועדה האנגלו-אמריקאית שהעיקרית שבהן היא לעצור את הפעולות מצד היהודים כנגדם.עקב התייחסות מרובה להתנגדותם נראה שהמלחמה בבריטים מצליחה להשפיע באופן מדיני. הכרוז התפרסם בסביבות חודש פברואר 1946.
