בכרוז זה מבקר בגין את "ההגנה" בטענה שלאחר תקופת המרי העברי היא נטשה את המערכה הצבאית כנגד הבריטים והחלה לרדוף את לוחמי האצ"ל. אך מעשים אלה לא סיפקו את "ההגנה" וכעת מוכן הארגון אף לוותר על העלייה, זכות בסיסית של העם לשוב למולדתו, כדי להתפייס עם המשעבדים הבריטים.
בכרוז זה בגין טוען כי בתהליך אשר מתרחש בזמן האחרון, בו קמות מדינות ואומות, יש להתחשב בשני ערכים מרכזיים. הראשון ביניהם הוא ערך הלחימה וההקרבה,אשר בעקבותיו בא הערך הנוסף, העשייה והבנייה. לעומת הנהגת היישוב מפקד האצ"ל סובר כי אין להפריד בין שני ערכים אלו וכי הלחימה למען המולדת אף מעצימה את העשייה למען המולדת. כרוז זה פורסם בסביבות חודש מאי 1947.
בכרוז זה טוען מפקד האצ"ל כי ללח"י אין זכות לדבר על עקביות או אי עקביות במלחמה של האצ"ל אשר נלחם באופן רצוף בבריטים לעומת הלח"י אשר הכריז כבר פעמיים על הפוגה בלחימה נגד הבריטים. באותה הזדמנות האצ"ל טוען שהלח"י מטעה את הציבור בכך שמספר פרטים לא נכונים על ההסכם אשר נחתם בין האצ"ל וההגנה.
בידיעה זו אשר פורסמה בעיתון "חרות" מפנה מפקד האצ"ל להגנה ולסוכנות היהודית שאלות על מעשיהם, אשר מובילים למלחמת אחים. בגין מדגיש כי אין המחתרת רוצה במלחמת אחים אך אם המחתרת תצטרך היא תתגונן מפני ותשיב לה מידה כנגד מידה. כרוז זה פורסם בסביבות חודש אפריל 1947.
במאמר זה אשר פורסם בעיתון חרות "הלא חוקי" בגין מציג את המאורעות של השנים האחרונות, החל מהכרזת המרד ועד סיום תנועת המרי העברי. באמצעות הצגת העובדות טוען מפקד האצ"ל כי הנהגת היישוב מפוצלת ונכשלה בתפקידה. בעקבות כישלונותיה המתמידים של ההנהגה, קוראת המחתרת ליישוב לבחור באופן דמוקרטי הנהגה חדשה אשר תשקף את רצונו של העם ותפעל כנגד מזימות הבריטים. הכרוז פורסם בסביבות חודש אפריל 1947.
