Subjects: תיקון החברה

במאמר זה, שנכתב ל'במחנה' אך לא פורסם, בגין פורס את תכניתה המדינית המשולשת (חוץ, פנים ומשק) של תנועת החרות לקראת הבחירות ב-1949. בגין מסביר שכל תוכנית שבה תמסר ריבונות על שטחים נוספים למלך ירדן מסכנת את ישראל הן מבחינה בטחונית ממש, והן מבחינה דיפלומטית ותגרום לבידודה של ישראל. בגין טוען שגודל הצבא עכשיו לא יוכל להשמר לאורך זמן, ויש להעביר לוחמים לבניין הארץ, וזה יתאפשר רק אם יהיה שינוי במדיניות הבטחון והחוץ. בגין מדגים כיצד הקשבה למצוות האו"ם במלחמת העצמאות היתה בעצם הקשבה לאויב הבריטי, והיא זו שגרמה להפסדים, שפיכות דמים, ואיבוד המומנטום בלחימה. בגין דן גם במדיניות הכלכלית וקורא להלחם במונופולים שמשתלטים על או מונעים כניסה של כסף מהתפוצות, וכי כדי לגרום לשגשוג, יש ליצור שינוי גדול במדיניות. וכך גם תתאפשר עליה גדולה ארצה. בגין קורא לבטל את חוקי החרום – אלה שירשנו מהבריטים ואלו שהטילה ישראל. לא ברור תאריך מדיוק למאמר זה (כנראה סמוך לבחירות לאסיפה המכוננת 1949)

בגין מפרט את עקרונות מדיניות הפנם של תנועת החרות, ישיבת הפתיחה של מועצה הארצית של תנועת החרות. בגין מבהיר כי יש לבטל את החוקים לשעת חרום שפוגעים בחרות האזרחים. כמו כן מסביר את חשיבותה של הפרדת הרשויות. בהמשך מדבר על הממשלה הזמנית שלא נבחרה, ואת תפקידיה מאיישים אנשים שלא מבינים בנושא עליו הם ממונים, וכי משרדים מוקמים לצורך השרים, ולא להיפך. בגין מצהיר כי אם לא ינתן לתנועת החרות ייפוי כח מספיק מהעם המפלגה תעבור לאופוזיציה, ולא יקנו אותה במשרות ומשרדים שונים. ובאופוזיציה תשבח את הממשלה כאשר תעשה טוב, ותגנה אותה כאשר היא תעשה רע. דיווח על נאום זה מופיע ב'משקיף' 20/10/1948 (229957) קיים חלק קודם של הנאום – קווים למדיניות החוץ העברית