הישיבה הארבעים-ושמונה של הכנסת השישית – יום רביעי, כ״ד אדר תשכ"ו (16 מארם 1966)- הצעות סיעות רפ"י וגח"ל להביע אי-אמון לממשלה

בגין מגיש הצעת אי-אמון בעקבות הרעיון של שר החוץ לעתון הצרפתי. בגין טוען שבביטויו של שר החוץ יש פגם גם מוסרי וגם ממלכתי. עיתון היום מדווח על נאום זה בתאריך 17/03/1966

ננעלה ההתייעצות העולמית של מנהיגים ציוניים בגין: דרוש מסע נרחב לעידוד העליה

העתון מדווח על נעילת ההתייעצות העולמית של מנהיגים ציוניים. בנאומו בגין שם דגש על חשיבות העליה, והציע את הצעתו של הרצל להקים 'חברה יהודית' שתסדר את עניני הרכוש בגולה, כדי שיוכלו לעלות. כמו כן קרא ליישב את השטחים המשוחררים

מצעד קטוע או מדיניות רפה

במאמר זה, בגין יוצא נגד החלטתו של אשכול לא לקיים את המצעד הצבאי לכבוד יום העצמאות בירושלים. בגין טוען שהנימוק שנתן אשכול לכך – שבשל הסכמי הפסקת האש לא ניתן להכניס כח גדול לעיר, והמצעד יהיה רפה וחלש – הוא אינו רלוונטי. בגין טוען כי יש להתחיל להתיחס למעמדה של ירושלים כבירה וכך אולי גם שגרירויות יעבירו את מושבן לירושלים, וכי ירושלים היא בירת ישראל, גם אם לא הצלחנו לכבוש אותה ב-48 – מכח הזכות. כמו כן מתיחס בגין להתעקשות על קיום ההסכמים מצד ישראל, שאינם מכובדים באותו אופן ע"י הצד השני, ומוסיף שהכנסת כוחות ביום חג של ישראל רק ידגיש את קיום ההסכם בשאר הימים. בגין מקווה לראות מצעד בירושלים תחת שלטון אשכול בעוד שנתיים.

במוצאי יום הכיפורים ליד הכותל המערבי

במאמר זה בגין מספר על ימי הכיפורים בשנת תש"ג ותש"ד. בגין מפרט איך נאסרה תקיעת השופר בכותל בשנת תש"ג ועם הפרת איסור זה, התפרצו שוטרים בריטים לרחבת התפילה באלימות רבה כדי לתפוס את העברין. בהחלטה שאירוע זה לא יישנה בשנה הבאה, פורסמו כרוזים על מנת להפחיד את הבריטים, בגין מדגיש כי לא היתה כוונה לפתוח באש במקום הקדוש, אלא הכוונה היתה לחבר בין ההתקפה המתוכננת על מצברי המשטרה הבריטים במוצאי יום הכיפורים עם הפרעה לתפילה אם תהיה. משלא היתה, שכן ההפחדה צלחה, הותקופו מקומות אלה בכל מקרה, אך זה נעשה מתוך תחושת הנצחון.

ובאלה חי המורה

העיתון מדווח על דבריו של בגין בעצרת זכרון ב-28/7 במלאות 25 שנה לפטירתו של ז'בוטינסקי. בגין העלה על נס את דמותו של ז'בוטינסקי וציין כי ז'בוטינסקי היווה דמות יחידה בדורה. חוזה אשר הזהיר את יהדות ארופה מפני השואה הנוראה שהתחוללה וניבא כי שרידי השואה יראו בהתגשם חזון מדינת היהודים. בגין טען עוד כי ז'בוטינסקי הרחיק לכת מעבר לחזונו הלאומי וראה בעיני רוחו חברה חופשית שבה היחיד יהיה מרכז החברה החופשית ויוכל לכלכל את מעשיו בהתאם להבנתו ולשאיפתו. בגין ציין עוד כי תלמידיו של ז'בוטינסקי צינו כל שנה את זכרו גם אם זה היה כרוך ממרחקים ובסכנות רבות וזה כלל גם את מחנות הריכוז בימי השמדת הנאצים. בגין ציין עוד את תודת העם היהודי לז'בוטינסקי ואת האהבה הרבה מצד העם כפי שהתבטא הדבר בהלוויה ההמונית שנערכה לז'בוטינסקי בקיץ האחרון. עוד הבטיח בגין בנאומו כי תלמידיו של ז'בוטינסקי ימשיכו ללכת בדרכו ולהגשים את תורתו.