במאמר זה בגין מפרט את הקשיים הנקרים במו"מ להקמת סיעת הליכוד בין מרכיביה השונים. בגין מונה עיקרים שהוסכמו בעניינים מדיניים בין המפלגות – כמו הזכות לארץ-ישראל ושלום בהסכם שלום בלבד, ומסביר איך התמודדו עם נושאים שאין עליהם הסכמה כמו הבחירות לרשויות המקומיות, או שיטת הבחירות הכלליות. בגין מסיים ואומר שעם כל הקשיים הוא מאמין בסיעת הליכוד ובצורך בה.
מאמר בו הוא פורס בחלקו הראשון חלק מן הסעיפים של מצע המדיני של הליכוד שנרקם האותם ימים בחלק השני של הוא מדבר על המחלוקות הקיימות עדיין בין הסיעות והחטיבות השונות בליכוד.
מאמר של בגין סביב אי הצטרפותה של מפלגת הליברלים העצמאיים לגח"ל על רקע שאלת ארץ ישראל השלמה בהמשך המאמר הוא מדבר על גח"ל כאלטרנטיבה אידיאולוגית למערך ועל סוגיית ההצטרפות של המפד"ל לליכוד
מתוך התכחשות, הזורעת דמורליזציה, לאמת ההיסטורית, מכריזים דוברי המערך על עיקרון של חלוקת ארץ-ישראל. איזה הוא העיקרון? במלים אחרות: דוברי המערך כאילו קובעים כי הבעלים על שטחי יהודה ושומרון איננו העם היהודי, אלא השושלת ההאשמית, שאנו נמסור להם את שטחי מולדתנו, אלא לעת עתה, לתקופת זמן, אנחנו מחזיקים בהם כפיקדון בשבילם.
בנאום תגובה לנאומה של גולדה מאיר, שאמור היה להיות הנאום המסכם לפעילות הממשלה בכנסת ה-8, בגין תוקף את עמדת הממשלה שדוגלת בחלוקה מחדש של הארץ. בגין טוען שהצהרות על נכונות לסגת מחלקים של יהודה ושומרון לא קירבו הסכם שלום עם מדינות ערב. בגין טוען, שהבעיה הדמוגרפית אינה רלוונטית – הרי בכל מקרה יהיו בישראל אזרחים ערבים. בגין טוען שדרך להתמודד אתה – עליה, החלת חוק ישראלי על כל שטחי יהודה ושומרון, מתן אזרחות ישראלית לתושבים ערבים שיבקשו אותה והבטחת שוויון זכויות אישיות לכל תושבי ישראל. בנושאי הפנים בגין תוקף את מדיניות הממשלה, שלמרות הכרזות על ערכי השוויון גרמה לגידול פערים חברתיים וקורא לאמץ מדיניות שתתרכז לא בשוויון אלא במיגור העוני. בגין פונה לרה"מ בקריאה "להסיר צל של עלילת הדם" של רצח ארלוזורוב ולהסיר את ההתנגדות לעקמת וועדת חקירה. של הרצח שתנקה את שמם של תנועה רוויזיוניסטית גם בעיני תומכים של יריביה האידיאולוגיים.
