הישיבה השבעים-וארבע של הכנסת השמינית – יום רביעי, כ״ז תמוז תשל״ד – 17 יולי 1974 – הגברת הקמתן של היאחזויות בטחוניות והתנחלויות קבע כפריות ועירוניות על אדמת המולדת

באתי לשאול שאלה פשוטה, שאלה אשר אבותינו, אלה שהניפו את דגל ציון, היו בוודאי תמהים על עצם הצגתה: שתי אפשרויות אלו — עראפאת או חוסיין? והיכן העם היהודי? היכן זכותו שאין לה ערעור על ארץ-ישראל, על-פי החלטה מפורשת שנתקבלה בשעתה גם על-ידי הכנסת השביעית? האם זה הדיון, למי למסור את יהודה ושומרון? או מן הדין … Continued

הישיבה השבעים-וארבע של הכנסת השמינית – יום רביעי, כ״ז תמוז תשל״ד – 17 יולי 1974 – הגברת הקמתן של היאחזויות בטחוניות והתנחלויות קבע כפריות ועירוניות על אדמת המולדת

הברירה האמיתית — על כף היד אנחנו רואים את זה — אינה נסיגה עם שלום, אלא קיום זכותנו על ארץ-ישראל או סיכון עצם קיומה של מדינת היהודים.

הישיבה השבעים-וארבע של הכנסת השמינית – יום רביעי, כ״ז תמוז תשל״ד – 17 יולי 1974 – הגברת הקמתן של היאחזויות בטחוניות והתנחלויות קבע כפריות ועירוניות על אדמת המולדת

בגין קורא להגברת הקמתן של התנחלויות. בגין טוען שאין למסור את יהודה ושומרון לא אש"פ ולא לירדן אלא לחזור ולהדגיש את זכותו של עם ישראל לארץ ישראל ולהגביר הקמת התנחלויות. בגין טוען שהבחירה אינה בין שלום בלי שטחים או מלחמה אתם, אלא בין קיום על בסיס הזכות לבין סכנה קיומית למדינה. בגין קורא לכל המפלגות להתאחד באהבת הארץ.

מתקפה נגד מדיניות מאמללת

בגין פותח במאמר בהסבר למדוע ציין את מוצאו היהודי של קיסינג'ר ומסביר, כי עובדה זו היתה חשובה לאור התבטאותו של קיסינג'ר שהרדיפות נגד היהודים בסוריה הם עניין סורי פנימי, בגין מזכיר את תקופת ילדותו של קיסינג'ר בגרמניה, שגם אז השתמשו בטענה זו כדי להסביר את חוסר ההתערבות של הקהילה הבינלאומית ברדיפת הממשלה הגרמנית את אזרחיה היהודים. בהמשך המאמר בגין תוקף את ממשלת גולדה מאיר ואת נכונותה לסגת מהקו הסגול ללא תמורה ובניגוד להצהרות הקודמות.