מאמר זה, שנכתב עת עזיבתו של קיסינג'ר את ישראל, מתייחס לדרישותיה של מצרים לנסיגה של ישראל ממספר מקומות אך סירבו להתחייב כי בתמורה יופסק מצב המלחמה. הבטחה זו, טוען בגין, היא התחלתו ההכרחית של כל חוזה שלום, ועצם אי הסכמה זו מראה את כוונתה האמיתית של מצרים. נוסף על כך הסכם הפסקת האש משנת 1949 בו המצרים כן התחייבו לכך, אך שפיכות הדמים מאז הוכיחה שאין הם מתכוונים לכך. בגין מתריע כי אם ממשת ישראל תסכים לוויתורים שכבר התחייבה בעבר שלא להסכים להם, היא שמה את כל ישראל בקו האש
שלושה תאריכים שלנו — מאי 1973, נובמבר 1974, וביניהם אוקטובר 1973 — מוכיחים שאם נהיה מוכנים וצבאנו דרוך יש ביכלתנו להרתיע אויב מפני תוקפנות. אבל המבחנים עלולים לבוא ונעמוד בהם יחד, ויש לנו סיכוי לעמוד בהם, ובהצלחה. האומה הזאת זקפה קומתה ביומיים האחרונים. המצרים ניסו בשבועיים האחרונים לדבר אתה כאילו היתה אומה מובסת החייבת לקבל … Continued
בגין קורא לממשלה לא לתמוך ביזמת קיסינג'ר, כיוון שמצרים כבר סירבה לקבלה. בגין מביע התנגדות להסכמי-ביניים, שאינם הסכמי שלום. בגין טוען נסיגות ללא שלום מביאות לדרישות נוספות ומסכנות את בטחון המדינה. בגין טוען שאי-חתימה של הסכם שלום מעידה על שאיפת אוייבים להשמיד את ישראל. בגין קורא לאחדות לאומית ולעידוד התנחלויות ביהודה ושומרון.
מאמר של מנחם בגין הדן בהסכם הביניים עם מצרים, ההבטחות ההפוכות שקיסינג'ר מכר לישראל ולמצרים וסוריה, התבטאויות חריפות נגד ישראל בעולם הערבי בעקבות הפיגוע במלון סבוי ועל אפשרות איחוד של המדינה הפלשתינאית עם ירדן או סוריה
מאמר ביקורתי של מנחם בגין בנושא הסכמים הביניים בין ישראל למצריים ,מחבש הלחצים שמפעיל קיסנגר כנגד ישראל ,והמחלוקת בממשלה בנודע להיקף הנסיגה
