לקראת יום הכיפורים, בגין קורא לעשות חשבון נפש ולנקום את השמדת היהודים באירופה, וכן, לא לשכוח את הרבים שיכלו להנצל אם השלטון היה פותח את שערי ארץ ישראל לפני ובמהלך המלחמה וההשמדה. בגין מצהיר שהשנה לא תחולל קדושת יום הכיפורים בהתפרצות חיילים בריטים אל הכותל, שכן הנוער הלוחם לא יתן לזה לקרות.
כרוז זה קורא לא להכנע לצו הבריטים לגבי יום הכיפורים, ולבוא ולהתפלל בכותל. בגין מבהיר שלא יפגעו רגשותיהם עדות דתיות אחרות עם תקיעת השופר, כי העם היהודי יודע לכבד דתות אחרות, אך לא ירשה שרגשותיו יפגעו.
בגין מספר על שני האישים שהשפיעו עליו – הרצל, ותלמידו ז'בוטינסקי. בגין טוען ששניהם, שימי השנה לפתירתם חלים בתמוז, חזו את החורבן, בזמן שסביבתם לא קיבלה את חזונם וחשבו שהם מרעים את המצב. בגין עומד על ההבדל בין שניהם, וטוען שהרצל הגה את הרעיון, וז'בוטינסקי, הנהיג את המלחמה בשם הרעיון, וחינך את הדור שילחם למען הגשמת הרעיון.
בנאומו בפני הכנוס העולמי השלישי של בית"ר, בגין קורא לעבור מציונות מעשית ומדינית, לציונות צבאית, ולכבוש ולשחרר את המולדת הכבושה. בגין מציע לשנות משפט בנדר הבית"רי ובמקום "אכין זרועי להגנת עמי ולא אשא זרועי אלא להגנה". יש לומר "אכין זרועי להגנה עמי ולכיבוש מולדתי." ככל הנראה מדובר בטויטה שנכתבה לקראת הנאום.
שתי השנים שעברו על תנועת ה.צ.ח הפכו את נשמת העם על שורשיה. כשאני אומר את הדברים הללו הריני יודע היטב, שאף אחדים מבין חברי שלי יתייחסו אליהם בספקנות. ואולם טעות בידם. רעיון היסוד של קונגרס וינה היה: כנסיה לאומית, כלומר פרלמנט יהודי עולמי במקום מוסד מפלגתי מפורר מבפנים, כדוגמת הקונגרס של הציונות הישנה. אני סובר, … Continued
