Subjects: שיטת בחירות

במאמר זה בגין תוקף את בן –גוריון על סכסוכיו התכופים עם חברי מפאי". בגין טוען כי בן –גוריון לא נגמל עדיין מתאוות השלטון שלו ומרצונו לשוב ולהחזיק בשלטון. בגין טוען כי בן –גוריון בתקופת כהונתו נקט בשלטון אוטוקראטי יותר מכל מדינה לא טוטאליטרית לכן הוא מתעקש לפעול לשינוי שיטת הבחירות לכנסת. בגין טוען כי בן –גוריון תוקף את מנהיגותו של אשכול וטוען כי לאשכול אין כל תכונות של מנהיג בשל רצונו של בן –גוריון לחזור לשלטון ולשלוט.בגין יוצא גם נגד דבריו של בן –גוריון שתקף את המערך הפוליטי של מפלגות הפועלים אך מצד שני הוא הודיע כי הוא יהיה מוכן לעמוד בראשו.בגין מצביע על האפשרות שיתרחש פילוג במפא"י וטוען עוד כי למנהיגות מפא"י אין מה להתפלא על הרעל הנוטף מפיו של בן- גוריון כלפיהם לאחר ששנים נטף רעל זה כלפי תלמידי ז'בוטינסקי והם לא עשו דבר למנוע זאת.

במאמר זה בגין דן בעניינים שונים. בהתיחסותו לפגישתו עם סטודנטים חברי מפא"י מספר בגין על הויכוח שהתפתח ביניהם בדבר שינוי שיטת הבחירות לכנסת. הסטודנטים טענו כי השיטה הקיימת מאפשרת לסיעות האופוזיציה להפריח סיסמאות ללא כל אחריות ביודען כי הן לא תעמודנה במבחן ההגשמה של השלטון. בגיןענה כי השיטה מוצעת כדי להפוך את מפא"י ממיעוט לרוב. עוד בגין מספר כי הוא הרצה לסטודנטים על חשיבות האופוזיציה ותפקודה במדינה דמוקרטית. בהתיחסו של בגין להשתתפות בן –גוריון והנשיא שז"ר בהלווית צ'רציל משבח בגין את העובדה כי הם הלכו במסע ההלויה ברגל משום קדושת השבת.יחד עם זאת בגין טוען כי דבריו של בן –גוריון על כך שאם היה זה תלוי בו הוא היה נוסע הם דברים מיותרים וגסים. בגין גם יוצא נגד קביעותיו של בן –גוריון בראיונות לעיתונות כאילו אם צ'רציל היה מוסיף לכהן כרה"מ בריטניה לאחר 1945 אז ישראל היתה קמה בלי כל בעיות מיוחדות וכי צ'רציל שהנהיגספרים לבנים בשנות המלחמה נהג בצדק.בגין טוען כי דברים אלו הם דברי הבל וכי משמעות הספר הלבן היה גזר דין מוות על היהודים.בגין יוצא במאמר זה גם נגד המדיניות המתרפסת של אנשי מפא"י כלפי גרמניה.

במאמר זה דן בגין בניסיונות ההליכה ברשימה משותפת לכנסת ה-6. בגין מוצא פגם בפנייתו של סוזיב חבר המפלגה הליברלית בצורת מכתב אל עיתון הארץ המציע הקמת קרן בחירות וכי אם בסופו של דבר האיחוד לרשימה פוליטית אחת בין חרות לליברלים לא ייצא אל הפועל אז המפלגה שתוכיח כי היא רצתה באיחוד היא זו שתקבל את הקרן הזו. בגין יוצא נגד הצעה זו וטוען כי היא איננה רצויה כלל. כמו כן בגין מוצא פגם בקריאתו של מר סוזיב חבר המפלגה הליברלית לחרות ולמפלגתו ליצור רשימה פוליטית משותפת בבחירות הקרובות. בגין מזכיר כי "חרות" הציעה זאת כבר ומזכיר את כל הצעות "חרות" שנדחו ע"י הליברלים. בגיו טוען עוד כי הטענות הנשמעות כאילו מנהיגי "חרות" אינם מוכנים לריצה משותפת בבחירות לא נכונות כלל.

במאמר זה דן בגין במשבר במפא"י. בגין טוען כי הסיכסוך בין אשכול לבן –גוריון מאפיין מפלגה משוסעת כמפא"י השולטת שלטון ממושך במדינה. בגין סוקר את ביקורתו החריפה של בן גוריון כנגד שרת, לבון וכעת אשכול, או כל מי שהעז להחליפו בתפקידיו. במסגרת זו, הוא מזכיר את דבריו של שרת במרכז כי מה שקובע במפא"י הוא לא הצדק אלא הפחד והחשבון. בגין מלגלג על דברי בן –גוריון כי אשכול מקבל החלטות על דעת עצמו בניגוד לכללי הדמוקרטיה ועומד על חיבתו של בן גוריון לשלטון מוחלט. בגין טוען כי אחת הסיבות להתנגדותו של בן –גוריון לאשכול היא העובדה כי אשכול אינו מקדם את רצונו של בן –גוריון לשנוי שיטת הבחירות. בגין טוען עוד כי בן – גוריון בדברו על שינוי השיטה טוען כי רצונו האמתי הוא בצמצום מספר המפלגות לכן בגין תמה במיוחד מדוע בן –גוריון מתנגד להליכה המשותפת שבין מפא"י לאחדות העבודה וכמו כן יוצא נגד אפשרות של הליכה פוליטית בין "חרות" למפלגה הליברלית.