נעשה, נעלה ונוכל
מאמר זה נכתב לאחר הבחירות לכנסת הרביעית, שבה קיבלה תנועת החרות 17 מנדטים, ובו יוצא בגין נגד מאמרו של בן-גוריון לאחר הבחירות בעתיון "דבר" ב-6 בנובמבר. בגין תוקף את ראש הממשלה על כך שהוא תקף במאמרו אותו ואת ז'בוטינסקי. בגין טוען כי הפחד והשנאה והגידופים של מפא"י כלפי תנועת החרות ממשיכים גם לאחר מערכת הבחירות וכי הסכנה ממשטר מפא"י עדיין לא חלפה. בגין יוצא במאמרו גם נגד ההתערבות של ראש הממשלה במפלגות אחרות, ונגד צביעותו של בן-גוריון כאשר הוא יוצר קשר בין מסעות בגין עם שיירות אופנועים לבין פשיזם, ואילו את נאומי המרפסות של בן-גוריון הם ביטוי לדמוקרטיה. בגין מדגיש עוד בנאומו כי תנועת החרות מקבלת את דין הבוחר והיא תשרת את העם באופוזיציה, וכי המערכה ההיסטורית להחלפת השלטון תימשך מכיוון שתנועת החרות התחזקה. בגין מדגיש כי תנועתו קיבלה, בפעם הראשונה, יותר ממפ"ם ומאחדות העבודה יחד. עוד קורא בגין לראש הממשלה לשנות ממנהגו ולהתנהג בצורה מכובדת לחברי תנועת החרות, לכל הפחות בין כותלי הכנסת