Subjects: שוק חופשי

במאמר זה מדבר בגין על מרוץ החימוש בין ארה"ב לברה"מ וכן מבחין בין שני סוגים של צורות שלטון. הסוג האחד הוא שלטון בו המדינה היא מדינה מפקירה חברתית. זוהי צורת שלטון שבה אדם אחד ישתלט על המדינה ויבטל את כל מה שערב לחרות האדם ולזכויותיו. מדינה כזו מפקירה את האדם לרעב ולבטלה. הסוג השני הוא שלטון של מדינה מעבידה חברתית. זוהי מדינה שנוטלת מידי אזרחיה את כל מקורות הפרנסה ומרכזת אותם בידי קבוצת אנשים אשר משתלטת על מקורות הפרנסה, מעבידה ומרעיבה את אזרחיה. זוהי למעשה מדינה קומוניסטית. בגין מציע סוג נוסף של שלטון בו דוגלת "חרות" הנקרא מדינה סומכת. מדינה כזו היא מדינה המתבססת על חרות וצדק ודואגת לאזרח, הדואג לביסוסה של המדינה. בגין מתאר את השינוי החל בהגדרתן של תפיסות עולם שונות ושל המושגים "ימין" ו"שמאל", את האבסורד הקיים בקישור הליברליזם לקומוניזם ואת היותו של גוש השמאל מיושן מחשבתית, אשר גורלו- כישלון.

כשנה לאחר מבצע קדש המוצלח מבחינה צבאית אך הכושל מבחינה מדינית, נשא מנחם בגין את הנאום הלוהט ומעורר ההשראה הזה בפני קהל תומכים ביוהנסבורג שבדרום אפריקה. בנאום זה, ששיקף את השקפת עולמו הנחרצת כיהודי גאה ומבקר חריף של מדיניות ההבלגה והנסיגה, מנתח בגין את המצב הפוליטי-אסטרטגי של מדינת ישראל מאז הקמתה: מצב מלחמה מתמשך עם הערבים, הכולל התקפות גרילה והצהרות השמדה, ומציג שלוש תגובות אפשריות – הבלגה, תגמול או שחרור והיאחזות. בגין מבקר בחריפות את לחץ ארצות הברית על הנסיגה מסיני, קורא לברית עם צרפת ולחרם נגדי על הערבים, מתנגד נחרצות לקבלת שגריר גרמני בישראל, ומחווה כבוד לזאב ז'בוטינסקי ולצבא ההגנה לישראל. הנאום, רווי אמונה בחירות, בצדק ובניצחון היהדות, משמש עדות חיה לרוחו הלוחמנית של בגין

במאמר זה מתייחס בגין לשביתה במפעל התעשיה "אתא" בקרית –אתא. בגין מתייחס למצב המוזר שנוצר בשביתה זו למפעל השייך להסתדרות שבה 1,600 העובדים שובתים בעידוד ההסתדרות. בגין מפרט במאמר זה את הסיבות שהביאו לפרוץ השביתה ומצביע על אי הצדק בכך שמעסיק מתפקד גם כאיגוד עובדים. בגין טוען כי לדעתו הפתרון בסכסוך זה הוא בוררות אך פתרון זה בעייתי שכן הקבוצה השלטת היא בעצמה בעלת אמצעי הייצור. בגין טוען עוד כי מתעורר הרושם כי מתנהלות מלחמות פנימיות במפא"י וכי הקבוצות המתקוטטות מוכנות לשלם עבור הנצחון מחיר גבוה שיתבסס על סבל הפועלים ועל גרימת נזק למשק.