חלוץ הקצונה העברית

בטקסט מרגש ואידיאולוגי זה, שהתפרסם לציון שנה לפטירתו של ירמיהו הלפרין, קושר מנחם בגין בין דמותו של "ירמה" לבין חזון הקמת הכוח המגן העברי. בגין פותח בתיאור קיומו של צה"ל כדבר המובן מאליו בימיו, אך מזכיר כי בעבר רעיון הצבא העברי היה מושא ללעג בקרב הציבור היהודי. הוא מציג את הלפרין כהתגלמות ה"קצין העברי" הראשון – שילוב נדיר בין חלום ומעש, הדר וקשיחות, שהיה חלוץ הקצונה ביבשה ובים (בבית הספר הימי בצ'יוויטווקיה). דרך דמותו של הלפרין, בגין מעלה על נס את תרומתה של תנועת בית"ר ותלמידי ז'בוטינסקי לשיקום הכבוד הלאומי, ומשרטט את דיוקנו של איש מופלא שסתר בתכונותיו את גלותיות העבר והניח את היסודות לצבאיות היהודית המודרנית

טוב לשרת עם זה על ידי תנועה זו

במאמר זה מודה בגין לכל מברכיו לרגל יובלו ה- 50. בגין מספר, כי הוא משרת את האומה כבר כ- 15 שנה באופוזיציה וכי לדעתו זהו שרות ממלכתי חשוב ומכובד. בגין מודה לכל אוהדיו ויריביו ומדגיש את חשיבות ההבדל בין יריב לבין אויב. הוא ממשיך וסוקר את תולדות חייו ואת הצטרפותו לבית"ר. בגין משבח את תנועתו של ז'בוטינסקי ואת פועלה למען המדינה. כמו כן בגין מעלה על נס את אופיים של חניכי תנועת בית"ר, את עקרונותיה של התנועה ואת חשיבות המשך פעילותה

באסיפת אלפים בפתח-תקווה מ. בגין תובע ועדת חקירה שתקבע את האחראים להזנחה בפרשת המדענים הגרמניים

דיווח על דברי בגין באסיפת "חרות" בפתח-תקווה ב-7/7. בגין קרא להקמת ועדת חקירה אשר תחקור את ההזנחה וההטעיה של ממשלת ישראל בכל מה שקשור בפרשת המדענים הגרמניים הפועלים במצרים. בגין תקף את הממשלה על שתיקתה מסתיו 1961 ועד קיץ 1962 והימנעותה מכל פעולה מקיץ 62' ועד נובמבר 62'.

הראשון בהרוגי המלכות אך לא האחרון

העיתון מביא את דברי בגין כפי שהובאו ב"קול ישראל" במלאות 25 שנים לעלייתו לגרדום של שלמה בן-יוסף. בגין העלה על נס את דמותו ופועלו של בן-יוסף וקבע כי מורשתו מוסיפה לחיות וכי גבורתו חיה וקיימת