מנחם בגין רק בלי קוויטש רבותי

בגין מתייחס לפצצה שהוחדרה לכנסת, ולתגובת המשטרה והממשלה כי סוכל ניסיון פגיעה והתנקשות בחברי הכנסת. הוא מזכיר חילופי פצצות סירחון בין אנשי ז'בוטינסקי לאנשי בן גוריון באסיפות בית"ר ומפא"י. הוא מבקר את טיב עבודתם של המשטרה והש"י בנוגע ל חבורת "ברית הקנאים" שהציתה מכוניות בירושלים וכביכול גם היתה אחראית על הכנסת הפצצה המדוברת לכנסת

נאום מנחם בגין

בגין תוקף את ממשלת ישראל היוצאת על מדיניותה. בגין יוצא נגד דברי רה"מ כאילו העליה ההמונית ארצה היא זו שגרמה למצב הכלכלי הקשה וטוען כי אין זה נכון,כי מה שגרם לכך היתה מדיניותה הכלכלית הכושלת של הממשלה שהובילה לתופעת השוק השחור. בגין הבטיח כי תנועתו תדגול במשטר של יוזמה חופשית ושפע כלכלי ותעודד השקעות הון פרטיות מיהודי העולם. הנאום המלא מובא גם בדברי הכנסת 16.10.1950

הישיבה המאה ושבעים ותשע של הכנסת הראשונה-התפטרות הממשלה

בגין תוקף את ממשלת ישראל היוצאת על מדיניותה. בגין יוצא נגד דברי רה"מ כאילו העליה ההמונית ארצה היא זו שגרמה למצב הכלכלי הקשה וטוען כי אין זה נכון,כי מה שגרם לכך היתה מדיניותה הכלכלית הכושלת של הממשלה שהובילה לתופעת השוק השחור. בגין הבטיח כי תנועתו תדגול במשטר של יוזמה חופשית ושפע כלכלי ותעודד השקעות הון פרטיות מיהודי העולם. הנאום המלא מובא גם בעיתון חרות שפורסם ב20.10.1950 קיים דיווח על הנאום בחרות 17.10.1950)

אנו רוצים בחוקה שתעמוד מעל לממשלה ומעל לרשות המחוקקת

בגין פורס את דעותיו מדוע יש לחוקק חוקה בישראל. טוען כי יש להביא לאישור הכנסת כל אמנה שנחתמת בין ישראל ומדינה זרה, גם אם לפי פקודות בריטיות אין על הממשלה חובה להביא לאישור את כל החוזים הבינלאומיים. בגין טוען כי הממשלה נוהגת לדרוס זכויות יסוד של הפרט רק כדי להטיל את שררתה על הציבור. הוא מזכיר את ה"יחסנות" – הפרוטקציה אשר מתרחשת בארגוני הצבא והשירות הדיפלומטי אשר אנשיהם ברובם הם ממפלגת השלטון-מפא"י. כך גם לגבי התחום הכלכלי אשר יוצר הקלות רק עבור אנשים מסוימים ולמעשה יוצר שכבות של אזרחים. טוען שהמדינה הולכת לכיוון של מדינת משטרה אשר חוסר האמון קיים בין אנשיה. כמו כן, הוא מזכיר כי נושא החוקה הוא מחויב המציאות מאחר וזהו המנדט שניתן לאסיפה המכוננת על-ידי העם בבחירות, ועצם הסירוב לכונן אותה, מהווה ביטוי של התנשאות השררה השלטונית. דורש שהכנסת תחוקק ואם מסרבת-להביא את העניין למשאל עם. הנאום המלא מובא גם בדברי הכנסת 07/02/1950

הישיבה המאה ושלוש עשרה של הכנסת הראשונה-דיון על הדין וחשבון של ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר חוקת המדינה

בגין פורס את דעותיו מדוע יש לחוקק חוקה בישראל. טוען כי יש להביא לאישור הכנסת כל אמנה שנחתמת בין ישראל ומדינה זרה, גם אם לפי פקודות בריטיות אין על הממשלה חובה להביא לאישור את כל החוזים הבינלאומיים. בגין טוען כי הממשלה נוהגת לדרוס זכויות יסוד של הפרט רק כדי להטיל את שררתה על הציבור. הוא מזכיר את ה"יחסנות" – הפרוטקציה אשר מתרחשת בארגוני הצבא והשירות הדיפלומטי אשר אנשיהם ברובם הם ממפלגת השלטון-מפא"י. כך גם לגבי התחום הכלכלי אשר יוצר הקלות רק עבור אנשים מסוימים ולמעשה יוצר שכבות של אזרחים. טוען שהמדינה הולכת לכיוון של מדינת משטרה אשר חוסר האמון קיים בין אנשיה. כמו כן, הוא מזכיר כי נושא החוקה הוא מחויב המציאות מאחר וזהו המנדט שניתן לאסיפה המכוננת על-ידי העם בבחירות, ועצם הסירוב לכונן אותה, מהווה ביטוי של התנשאות השררה השלטונית. דורש שהכנסת תחוקק ואם מסרבת-להביא את העניין למשאל עם. הנאום המלא מובא גם בעיתון חרות שפורסם ב 10/02/1950