ברוך המבדיל

במאמר זה מדבר בגין על הדגל האדום ועל דגל הלאום. בגין יוצא נגד מה שמסמל הדגל האדום: סולידריות הפועלים בכל העולם, וטוען כי הוכח בכל המלחמות שאינטרסים לאומיים הם חשובים הרבה יותר. בגין מציין את החשיבות של אחדות לאומית לעומת האחדות העל-לאומית הפועלית המזויפת. בגין טוען עוד כי אחדות לאומית על-מעמדית נוגדת את האמת. עוד בגין טוען כי כל אלה בישראל המאמינים באחד במאי מאמינים ברעיונות שאם היו מתקבלים, מדינת ישראל לא היתה קמה שכן הפועלים האמינו כי השאיפה למדינה יהודית היא בורגנית ונוגדת את עקרונות הקומוניזם. בגין מציין שהתנועה הרוויזיוניסטית היא זו שחרטה על דגלה את הצורך בהקמת מדינה יהודית עצמאית וטוב שעמדתה ניצחה לבסוף.

המורד הבודד

במאמר זה בגין מציין לשבח את מחבר הספר "מעמד חדש" מילובאן גילא'ס, מנהיג קומוניסטי יוגוסלבי וסגן נשיאה לשעבר שישב באותה עת בכלא היוגוסלבי על מרידתו בקומוניזם. בגין משבח את טענתו של ג'ילאס כי משטרים קומוניסטים הם צורה של מלחמת אזרחים המתנהלת בין הממשלה לעם וכי הם משטרים טוטליטאריים.

נעשה, נעלה ונוכל

מאמר זה נכתב לאחר הבחירות לכנסת הרביעית, שבה קיבלה תנועת החרות 17 מנדטים, ובו יוצא בגין נגד מאמרו של בן-גוריון לאחר הבחירות בעתיון "דבר" ב-6 בנובמבר. בגין תוקף את ראש הממשלה על כך שהוא תקף במאמרו אותו ואת ז'בוטינסקי. בגין טוען כי הפחד והשנאה והגידופים של מפא"י כלפי תנועת החרות ממשיכים גם לאחר מערכת הבחירות וכי הסכנה ממשטר מפא"י עדיין לא חלפה. בגין יוצא במאמרו גם נגד ההתערבות של ראש הממשלה במפלגות אחרות, ונגד צביעותו של בן-גוריון כאשר הוא יוצר קשר בין מסעות בגין עם שיירות אופנועים לבין פשיזם, ואילו את נאומי המרפסות של בן-גוריון הם ביטוי לדמוקרטיה. בגין מדגיש עוד בנאומו כי תנועת החרות מקבלת את דין הבוחר והיא תשרת את העם באופוזיציה, וכי המערכה ההיסטורית להחלפת השלטון תימשך מכיוון שתנועת החרות התחזקה. בגין מדגיש כי תנועתו קיבלה, בפעם הראשונה, יותר ממפ"ם ומאחדות העבודה יחד. עוד קורא בגין לראש הממשלה לשנות ממנהגו ולהתנהג בצורה מכובדת לחברי תנועת החרות, לכל הפחות בין כותלי הכנסת

נוכח אורותיה של טול כרם השבויה בגין הרצה על סוציאליזם בפני חברי קיבוץ מפאי

הכתב מדווח על ביקורו של בגין בקיבוץ מגל שמשתייך למפא"י ועל הרצאתו של בגין בפני חברי הקיבוץ על הסוציאליזם והליברליזם. הכתב מדווח כי אנשי הקיבוץ שהיו בטוחים כי בגין ינאם בפניהם נאום פוליטי הופתעו לנוכח נאומו הלא פוליטי של בגין. בגין השווה בין מרכס ואנגלס לעומת אבות הפילוסופיה הליברלית וטען כי התוצאה הבלתי נמענת של משטר סוציאליסטי היא ששליט הופך למפרנס או שמפרנס הופך לשליט. עוד טען בגין כי החשוב בכל משטר הוא חרות הפרט. עוד מדווח העיתון כי בגין לאחר הרצאתו ענה על שאלות והסביר את זכותינו לא"י השלמה .

נפתחה הועידה התשיעית של הסתדרות העובדים הלאומית

העיתון מדווח על תחילת הועידה התשיעית של הסתדרות העובדים הלאומית ועל דברי בגין בפתיחת הועידה ב-26/4. בגין בין שאר דבריו מתח ביקורת על שלושת הרעיונות הסוציאליסטיים: אחדות על לאומית מעמדית, מלחמת מעמדות, איבה מעמדית. בגין שיבח את רעיונות ז'בוטינסקי המדברים על אחדות לאומית של כל המעמדות למען הבניין הממלכתי המשותף.בגין יצא גם נגד מושג האויב המעמדי וטען כי אין אויב בפנים אלא בחוץ. הנאום המלא מובא בגליון מתאריך 01/05/1959 222921