להחיות את התנועה הציונית!

העיתון מדווח על דברי בגין ב-28 בדצמבר 1960 בקונגרס הציוני העולמי הכ"ה. בגין העלה את התביעה להחיות את תפקידיה ופועלה של ההסתדרות הציונית הכללית משום שעל הסתדרות זו יש להטיל תפקידים מדיניים, חינוכיים ומוסריים, וכי עליה לשאת את תביעות העם לזכותו הנצחית על ארץ ישראל השלמה, כי ארץ ישראל כולה שייכת לעם היהודי. עוד טען בגין כי על ישראל לציין שהיא איננה ניטראלית אלא היא חלק מהעולם החופשי. בגין הביע את תקוותו כי עוד בדורנו נראה את יהודי ברית המועצות עולים ארצה. בגין העלה בנאומו גם זכרונות מתקופת מאסרו בכלא הסובייטי. עוד העלה בגין בנאומו את בעיית יהודי אלג'ריה הנתונים לפוגרומים.

מנחם בגין : יש להחיות ולא לפרק את ההסתדרות והתנועה הציונית

העיתון מדווח על דברי בגין ב-28 בדצמבר 1960 בקונגרס הציוני הכ"ה. בגין מעלה את התביעה להחיות את תפקידיה ופועלה של ההסתדרות הציונית הכללית משום שעל הסתדרות זו יש להטיל תפקידים מדיניים, חינוכיים, מוסריים. וכי עליה לשאת את תביעות העם לזכותו הנצחית לארץ ישראל השלמה כי ארץ ישראל כולה שייכת לעם היהודי. עוד טוען בגין כי על ישראל לציין שהיא איננה ניטראלית אלא היא חלק מהעולם החופשי. בגין מביע את תקוותו כי עוד בדורנו נראה את יהודי ברית המועצות עולים ארצה. בגין מעלה בנאומו גם זכרונות על תקופת היותו אסיר בכלא הרוסי. עוד מעלה בגין בנאומו את בעיית יהודי אלג'יריה הנתונים לפוגרומים. בגין בנאומו גם תובע הקמת ועדת חקירה שתוציא לאור את הצדק בפרשת ארלוזורוב.

שמות ובעיות

במאמר זה כותב בגין על שני המושגים "קריירה" ו"שליחות" וטוען כי אין להשוות במושגים הללו בין ימינו לבין העבר. בגין טוען שבעבר בחרו האנשים בשליחות על פני קריירה כדי להגשים אידיאל ואילו עתה עם הקמת המדינה הקריירה מתמזגת עם השליחות. בגין טוען שהתמזגות שליחות עם העבודה יש בה סכנה מסוימת בעת שעת מבחן כי לעיתים יש צורך לבחור בין שני הדברים. בגין טוען במאמר זה גם כי לצד המעלות הרבות שיש לנוער הישראלי יש לו גם חסרונות . בגין טוען כי הנוער לא מקבל מספיק חינוך לתרבות יהודית והוא ניזון מסילוף ההיסטוריה וכמו כן ניטל מהנוער החזון הלאומי ההיסטורי וחזון המולדת השלמה .יחד עם זאת טוען בגין כי הנוער הישראלי הוא נוער טוב אשר יש בו נכונות והקרבה למען המולדת.

חנוך ולחץ

במאמר זה בגין מבקר את חוסר השיוויוניות המתרחש במדינת ישראל בעוד שבמדינות אחרות המצב הפוך. הוא מביא כדוגמה את חוסר השיוויון בין מורים בתיכון לבין אקדמאיים בשאר שירותי המדינה. בנוסף, בגין טוען כי תביעת המורים להכרה בהם כאיגוד הינה צודקת בהחלט, בעוד שהממשלה לא רוצה להכיר בצדקת התביעות הללו. כך נוצר מצב שבו המורים אינם משתפים פעולה עם המנהלה ומי שנותר קורבן הוא ההורים, התלמידים והחינוך עצמו- ומי שאחראית לאנדרלמוסיה הבלתי חינוכית זו היא הממשלה עצמה המוכיחה כי לא מידת הצדק קובעת את עמדתה כלפי תביעה מסויימת, אלא מידת הלחץ, העומד מאחוריה והמופעל למענה. פורסם בחרות כמאמר מערכת ללא חתימה. נמצא בכתב ידו של בגין בארכיון האישי שלו.

מעש ההשתחררות העצמית, פרק ראשון: חזון המדינה

כתגובה לדברי בן-גוריון בהקדמה לספר 'תולדות מלחמת הקוממיות' בה, לטענת בגין, בן-גוריון משכתב את האירועים טרם קום המדינה. במאמר זה בגין מביא הוכחות, בעיקר מדבריו של בן-גוריון עצמו, ש'חזון המדינה היהודית בארץ ישראל' לא היה תמיד משותף גם לבן-גוריון, שאף התנגד לשלטון יהודי בארץ ישראל בנאומיו בין 1919 עד 1937. פרק שני פורסם בתאריך 15/05/1959