למה רגשה מפא"י נאומו של מ. בגין בויכוח על מדיניות החוץ בסכסוך הסורי

העתון מביא את נאום בגין בדיון בכנסת ב30/5 על מדיניות החוץ של הממשלה בקשר לתקרית עם כוחות סורים בשטח ישראל בארבעה באפריל של אותה שנה. הוא תוקף את ההתנצלות של הממשלה בעקבות גינוי האו"ם וארצות הברית את פעולת הנגד של חייל האוויר שהתבצעה בסוריה, ואת העובדה שלמרות הכרזתו של בן גוריון הממשלה נכנעה לדרישות האו"ם בעניין החולה. כמו כן, הוא נוזף בבן גוריון שפרסם את דבר הפעולה בסוריה, שהביא לביקורת מצד האו"ם. הוא טוען שביקורת כזו בעניין החלטת ממשלה היא פגיעה בריבונות המדינה.בגין כועס על כך שלא הובאה תגבורת צבאית בעת התקרית עם הסורים, ועל כך שהיה צורך בקצין צרפתי שיאפשר להוציא את הגופות מהאזור שמוגדר שטח ישראל. הנאום המלא מובא גם בדברי הכנסת 30/05/1951

הישיבה המאתים וחמישים ותשע של הכנסת הראשונה-החלטת מועצת הבטחון בענין החולה

בגין בדיון בכנסת ב30/5 על מדיניות החוץ של הממשלה בקשר לתקרית עם כוחות סורים בשטח ישראל בארבעה באפריל של אותה שנה. הוא תוקף את ההתנצלות של הממשלה בעקבות גינוי האו"ם וארצות הברית את פעולת הנגד של חייל האוויר שהתבצעה בסוריה, ואת העובדה שלמרות הכרזתו של בן גוריון הממשלה נכנעה לדרישות האו"ם בעניין החולה. כמו כן, הוא נוזף בבן גוריון שפרסם את דבר הפעולה בסוריה, שהביא לביקורת מצד האו"ם. הוא טוען שביקורת כזו בעניין החלטת ממשלה היא פגיעה בריבונות המדינה.בגין כועס על כך שלא הובאה תגבורת צבאית בעת התקרית עם הסורים, ועל כך שהיה צורך בקצין צרפתי שיאפשר להוציא את הגופות מהאזור שמוגדר שטח ישראל. הנאום המלא מובא גם בחרות 01/06/1951

מנחם בגין השקפת חיים השקפה לאומית

נאומו של בגין בוועידה של תנועות בית"ר וחרות שהתפרסם בחמישה חלקים בעתון 'חרות'. נאום זה מתאר את היסודות המרכיבים את החזון הלאומי והחזון החברתי של תנועת החרות, והשילוב בניהם. הנושאים המרכזיים בהם דן בגין הם חירות היחיד, אל מול תיקון החברה, עליונות המשפט, ריכוז האומה ושחרור המולדת. בגין טוען כי עקרונות אלה, המושתתים על התורה שלמד מזאב ז'בוטינסקי, תלויים זה בזה, ומשלימים זה את זה. החלקים הבאים של הנאום התפרסמו בעתון 'חרות' בתאריכים: חלק ב' –30/3/51 ע"מ 3 חלק ג' 13/4/51 ע"מ 2 חלק ד' 20/4/51 ע"מ 2 חלק ה 26/4/51 ע"מ 2

הישיבה המאה שלושים וחמש של הכנסת הראשונה – סיפוח האיזורים הערביים שממערב לירדן לממלכת ירדן ההאשמית

בגין מבקר את הניסיונות הרבים של הממשלה לרכוש את ידידותו של עבדאללה מלך ירדן מתוך רצון שיום אחד ייחתם הסכם שלום עמו. מציין שהוויתור על עבר הירדן המזרחי היה טעות, ושלממשלה אין מנדט לוותר על שטחים מארץ ישראל. הנאום מובא במלואו גם בעיתון חרות שפורסם ב5/5/1950

מדיניות הממשלה מובילה אותנו להשתעבדות ולכשלון

בגין סוקר ומבקר את מדיניות החוץ של הממשלה ושל שר החוץ משה שרת בפרט אשר מתייחס אליה כמדיניות הפכפכה. הוא מזכיר את הפקודה שניתנה במהלך המלחמה שהחלה ב14 במאי לסגת ממהלך של כיבוש העיר העתיקה על אף שכבר היו שם כוחות מוכנים. הוא מבקר את חוסר המוכנות להעביר את מוסדות המדינה לירושלים ומבקר את המוכנות להכיר בשלטון עבדאללה בירושלים. יוצא בקריאה למשה שרת להתפטר.הנאום המלא מובא גם בדברי הכנסת 2/1/1950