על החינוך בצבא שחרור מחתרתי
בכרוז זה בגין מנחה את מפקדי האצ"ל כיצד לפעול בעת זאת לאור האירועים הפוליטיים השונים תוך כדי שמירה על ערכי ומטרות המחתרת.
בכרוז זה בגין מנחה את מפקדי האצ"ל כיצד לפעול בעת זאת לאור האירועים הפוליטיים השונים תוך כדי שמירה על ערכי ומטרות המחתרת.
בגין קורא לתלמידים להפסיק את לימודיהם האדישים לקורות עמם באירופה, ולעתיד מולדתם, ולצאת להלחם ולעזור בקרב. המאמר התפרסם בחוברת מ-1944, ללא תאריך מדויק.
בגין מספר על שני האישים שהשפיעו עליו – הרצל, ותלמידו ז'בוטינסקי. בגין טוען ששניהם, שימי השנה לפתירתם חלים בתמוז, חזו את החורבן, בזמן שסביבתם לא קיבלה את חזונם וחשבו שהם מרעים את המצב. בגין עומד על ההבדל בין שניהם, וטוען שהרצל הגה את הרעיון, וז'בוטינסקי, הנהיג את המלחמה בשם הרעיון, וחינך את הדור שילחם למען הגשמת הרעיון.
בדיוק כאן חייב כל בית"רי לחפש בתוך תוכו את הנתח שלו במתנה הבית"רית המשותפת עבור ראש בית"ר ביום החג שלו ושלנו. כל אחד מאתנו חייב לשאוב מנשמתו הצעירה את המקסימום של שני המרכבים העיקריים והמכריעים של בית"ר: רצון ואמון. בעולם כולו כל אלפי הלוחמים הבית"רים חייבים לתת את תרומתם לרצון הכביר ולאמונה של מחנה טרומפלדור.
השתמשתי בהטיה המלמדת על פעולה בלתי מושלמת – ופירושו שהנוער היהודי המהווה ציבור סטודנטים עדיין איננו לאומי. זהו ציון עובדה מוזר למדי ולמראית עין בלתי סביר, בהתחשב בכך שהרשימות הציוניות זוכות במרבית קולות משתתפי ועידות הארגונים האקדמיים הכלליים. בכל הארגונים – עזרה הדדית, בית הסטודנט היהודי – יש רוב גדול ועצום לתומכים בתחייה ובשחרור לאומי. … Continued