מאמר זה, שנכתב עת עזיבתו של קיסינג'ר את ישראל, מתייחס לדרישותיה של מצרים לנסיגה של ישראל ממספר מקומות אך סירבו להתחייב כי בתמורה יופסק מצב המלחמה. הבטחה זו, טוען בגין, היא התחלתו ההכרחית של כל חוזה שלום, ועצם אי הסכמה זו מראה את כוונתה האמיתית של מצרים. נוסף על כך הסכם הפסקת האש משנת 1949 בו המצרים כן התחייבו לכך, אך שפיכות הדמים מאז הוכיחה שאין הם מתכוונים לכך. בגין מתריע כי אם ממשת ישראל תסכים לוויתורים שכבר התחייבה בעבר שלא להסכים להם, היא שמה את כל ישראל בקו האש
מאמר ביקורתי של בגין נגד מדיניות החוץ של ממשלת רבין והמשא ומתן העקיף עם מצרים בתיווכו של קיסינג'ר. בגין מבקר את הסכמת הממשלה לבצע נסיגות מסיני, למרות חשיבותן הבטחונית, ללא קבלתו של הישג כלשהו בתמורה. במהלך המאמר בגין מציין דיונים בהם השתתף ואשר עסקו בחשיבותו האסטרטגית של הסכם עם מצרים, כך שהאיום המתמיד של התקפה נגד ישראל בשתי חזיתות ייפחת.
בגין מגיש הצעת החוק שלפיה ניתן יהיה להגיש הצעת אי-אמון בשר מסוים ולא רק לממשלה כולה. בגין טוען שיש צורך בחוק כזה כדי לממש עיקרון של אחריות מיניסטריאלית. בגין מביא כדוגמה מצב מערכת בריאות והתבטאויות של רה"מ רבין, שעליהם אחראית לא הממשלה, אלא שרים ספציפיים. בגין מזכיר שאחרי מלחמת יום כיפור שרים מהמערך דרשו התפטרות של שר הביטחון – ז.א. אחריות מיניסטריאלית. בתשובה לשר המפשטים, שהציעה לדחות את הצעת החוק בגין טוען, שאופוזיציה אחראית משתמשת בנשק אי-אמון רק במקרים חריגים, ולכן אין חשש לשימוש לרעה גם באי-אמון לשר.
בגין נושא דברי הספד לזבוטינסקי, לרגל עשור להעלאת עצמותיו.בגין מספר כי בשנת 1940, שהיתה שעה קשה לאירופה כולה, ובמיוחד לעם היהודי, גם באירופה, וגם בארץ, מותו של זבוטינסקי היה קשה יותר, שכן, הוא היה מקור התקווה. בגין מסביר שבצוואתו של זבוטינסקי ניתנה ההוראה שרק ממשלה יהודית יכולה להורות על הבאתו ארצה, ולכן מעשה זה התמהמה עד שאשכול שמע על כך, והסכים. בגין מבהיר שתורתו של זבוטינסקי רלוונטית גם להיום. שכן ישראל צריכה להיות אור לגויים מבחינת צדק חברתי, וכן יש לעם זכות על הארץ, אליה תשוב ותרוכז כל האומה ויהיה בה רוב יהודי.
נאומו של בגין אחרי הודאת גולדה מאיר על התפטרותה מראשות הממשלה. בגין מביע את הכאב בעקבות פיגוע בקרית-שמונה וקורה להפקת לקחים. בגין טוען שעל הממשלה היוצאת כולה אחריות על מחדל מלחמת יום כיפור. בגין טוען שאחת המקורות של אותו המחדל הוא התנהלות הלא-תקינה של הממשלה בכלל וה-"מטבחון" בפרט. בגין מבסס את טענותיו על דו"ח אגרנט. בגין קורא להכריז על בחירות חדשות ולהקים לתקופת המעבר ממשלת אחדות לאומית.
