במאמר זה בגין מתייחס לתגובתו של ראש הממשלה להצעה על סדר היום בכנסת שהגישה "חרות" שיצאה נגד הפצת חוברת צבאית בעלת גוון פוליטי של מפא"י. בגין טוען כי ראש הממשלה לא מדבר לעניין ותמיד חוזר לאירועי העבר. עוד טוען בגין כי ראש הממשלה מנסה ליצור שלטון יחיד במדינה.
העיתון מדווח על דברי בגין וד"ר בדר בכנס עורכי דין בת"א ב-29/6. בגין הצביע על הפחד הסמוי השורר במדינת ישראל מפני שלטונה של מפא"י המפחידה את האזרחים בהפעלת לחצים עליהם בגין דיבר על חשיבות זכויות האזרח במדינה דמוקרטית.
במאמר יוצא בגין בחריפות נגד הממשלה שאישרה תיקון בחוק עשיית דין בנאצים ועוזריהם שיאפשר את בואם ארצה של קציני הס.ס. הטל והופנקוטן לשם מתן עדות מטעם ההגנה במשפט אייכמן ומבטיח כי הם לא יעצרו.
"במאמר זה בגין מבקר את ד"ר סרווציוס, סניגורו של אדולף אייכמן, על טענותיו המוזרות, חסרות השחר ורבות האופל בהגנתו על אייכמן. בגין אינו מביע דעה באילו נימוקים צריך בית המשפט להשתמש ע""מ להוכיח את חוסר צדקתו של הסניגור בטענותיו. אך על טענה אחת שהעלה הסניגור, עליה לא הגיב ראש התביעה – בגין לא יכל להבליג. הטענה כי אייכמן היה ""לאזרח שוחר שלום"" בתום מלחמת העולם השנייה עם נפילת המשטר ההיטלריסטי הינה בזויה בעיניו. מתפרש ממנה כי לאחר שגמר עם מלאכת הרצח שלו – אין הוא רוצה עוד להמשיך ולכן יש לשחררו. אין ספק כי דוקטור סרווציוס לימדנו מיהו ""אזרח שוחר שלום"" – מי שמשלים את משימתו בהשמדת היהודים. פורסם בחרות כמאמר מערכת ללא חתימה. נמצא בכתב ידו של בגין בארכיון האישי שלו. "
קריאה להתפזרותה של הכנסת ולעריכת בחירות חדשות בעקבות המשבר הממשלתי. בגין בהתייחסו לפרשת לבון טען כי לבון טוען כי נגרם לו עוול וכי עליו להוכיח את צדקתו, אך בן –גוריון בתכסיסיו מונע מהאמת לצאת אל האור. בגין יצא גם נגד מעשיו של רה"מ כלפי לבון שהתבטאו בין השאר בפיטוריו של לבון ממזכירות ההסתדרות. הוא מגולל חלקים מהשתלשלות הפרשה בועדות השונות, ועדת אולשן, חוץ ובטחון העברת החקירה לועדת השבעה והדרישה הזמנית של בן גוריון לועדת חקירה. הנאום המלא מובא גם בדברי הכנסת 13/03/1961
