Subjects: משה שרת

בנאום זה בגין מגנה את העוול שנעשה ללבון, והניהול הלקוי של ועדות החקירה שדנו בפרשת העסק הביש, על עדויות השקר, וסילוף האמת.בהמשך הנאום מבקר באופן חריף את התנהלותו של ראש הממשלה שמונע ממזימות אישיות ולא משאיפה לצדק

במאמר זה מצביע בגין על הפרדוכסים שבהם מצויה ישראל בהצבעותיה באו"ם לאחר שהיא הצהירה כי מדיניותה היא אי הזדהות ונייטרליות ולכן היא נאלצת להיות נטרלית בהצבעותיה כלפי מדינות כמו מצרים. עוד מתייחס בגין במאמר זה לפרשת לבון וטוען כי דבריו של בן-גוריון על כך שהעיתונים משקרים בהתייחסותם לפרשת לבון וכי יש להקים ועדת חקירה בפרשה תמוהים כאשר הוא לא תוקף גם את עיתונו "דבר" שטוען דברים דומים. בגין גם מטיל ספק בדבריו של רה"מ בקשר לסיבות שהביאו להתפטרות שרת.

במאמר זה מתייחס בגין לפרשת לבון. בגין תמה על כך שלפרשת לבון רוצים להקים ועדת חקירה לבירור הפרשה ואילו לפרשת רצח ארלוזורוב סירבו להקים ועדת חקירה. בגין מתייחס לפרשה בערפול רב (משום שהיו דברים שהיו חסויים באותו זמן) וטוען כי לדעתו בסיס הפרשה בהחרפת היחסים בין שר הבטחון לשעבר לבון לבין בן-גוריון. בגין טוען עוד כי אירעה תקלה חמורה. לבון טען כי הוא לא ידע על המבצע ואחרים טענו כי הוא כן ידע על המבצע (פרשת הריגול הישראלית במצרים) שבעקבותיה נאלץ לבון להתפטר. בגין מדגיש את חומרת הפרשה הכוללת עדויות שקר רבות ומסמכים כוזבים רבים

במאמר זה מתייחס בגין לפרשת נפילת העיר העתיקה בי-ם במלחמת העצמאות. בגין טוען כי "חרות" טוענת עתה כפי שהיא טענה בעבר כי ניתן היה לכבוש את י"ם העתיקה בעשרת ימי הקרבות שקדמו להפוגה הראשונה. בגין מציין את דב יוסף שהיה מושל י-ם שמציין בספרו "קריה נאמנה" כי היה זה כשלון מצד ההגנה לא לכבוש את י-ם המזרחית. בגין תמה על שתיקתו של יוסף לאורך השנים במיוחד כאשר תיפקד כשר בממשלה. (בגין משווה אותו לפושה אותו צרפתי ששינה את דעותיו במהפכה הצרפתית). עוד יוצא בגין במאמר זה נגד רה"מ אשר אמר כי יכתוב זכרונות אך יתבע שהם יפורסמו אחרי שיתם כל הדור הזה משום שנעשו שגיאות ע"י אנשים מסוימים ואין הוא מעוניין לפגוע בהם. בגין טוען כי דברים אלה הם דברי טיפשות כי פירסומו של בן-גוריון יפגע בזכרם של המתים כי הם לא יוכלו להשיב לטענותיו של בן-גוריון.

במאמר זה מתייחס בגין להקדמת הבחירות להסתדרות הכללית. בגין מכנה את ההסתדרות כבניין הלעג לרש לכנסת וטוען כי שלוש המפלגות המרכסיסטיות המתמודדות לבחירות להסתדרות חתמו על הצהרה המבטיחה לא להשמיץ איש את רעהו בביטויים כגון: בולשביק, אויב מעמדי ודברים כאלו. בגין מציין כי במקום אויב הם ישתמשו במילה יריב וטוען כי כך צריך גם לנהוג כלפי תנועת ה"חרות" ולא לכנותה אויב אלא יריב .