מנחם בגין בויכוח המדיני בכנסת עלינו להוציא את הפולש המצרי מארץ ישראל

בגין סקר את בעיותיה הבטחוניות של ישראל ואת הדרכים הרצויות לפתור מצב זה. בגין יצא נגד הקשרים ההדוקים בין ארה"ב למדינות ערב וטען כי ישראל גם אשמה בכך משום שהיא עודדה זאת, בעוד ברה"מ מהדקת גם היא יחסים עם מדינות ערב. בגין תקף בחריפות את הצהרת דאלאס בה הוא קרא להחזרת חלק מהפליטים לא"י. בגין טען כי הממשלה חייבת היתה למחות על כך. לדעתו ממשלת ישראל צריכה היתה להציג בעצמה תביעות על שטחים שבבעלות ארצות ערביות ששייכים לא"י. עוד טען בגין כי מחאתה של ארה"ב נגד עסקת הנשק הצ'כית – מצרית היא צביעות שכן ארה"ב בעצמה שולחת נשק למדינות ערב. בגין סקר את מדיניותה הכושלת של הממשלה לאורך השנים וקרא לשינוי במדיניות הממשלה ולנקיטת פעולות מדיניות, צבאיות. בתחום המדיני קרא בגין להצהיר על זכותו הנצחית של עם ישראל על מולדתו השלמה. בתחום הצבאי קרא בגין לעריכת מבצעים לשיחרור חלקי מולדת אשר ימנעו מלחמת שמד ושיוציאו את הפולש המצרי מבסיס תוקפנותו בעזה. הנאום המלא מובא גם בדברי הכנסת 18/10/1955

הישיבה השמינית של הכנסת השלישית – מדיניות חוץ ובטחון – דיון

בגין סקר את בעיותיה הבטחוניות של ישראל ואת הדרכים הרצויות לפתור מצב זה. בגין יצא נגד הקשרים ההדוקים בין ארה"ב למדינות ערב וטען כי ישראל גם אשמה בכך משום שהיא עודדה זאת, בעוד ברה"מ מהדקת גם היא יחסים עם מדינות ערב. בגין תקף בחריפות את הצהרת דאלאס בה הוא קרא להחזרת חלק מהפליטים לא"י. בגין טען כי הממשלה חייבת היתה למחות על כך. לדעתו ממשלת ישראל צריכה היתה להציג בעצמה תביעות על שטחים שבבעלות ארצות ערביות ששייכים לא"י. עוד טען בגין כי מחאתה של ארה"ב נגד עסקת הנשק הצ'כית – מצרית היא צביעות שכן ארה"ב בעצמה שולחת נשק למדינות ערב. בגין סקר את מדיניותה הכושלת של הממשלה לאורך השנים וקרא לשינוי במדיניות הממשלה ולנקיטת פעולות מדיניות, צבאיות. בתחום המדיני קרא בגין להצהיר על זכותו הנצחית של עם ישראל על מולדתו השלמה. בתחום הצבאי קרא בגין לעריכת מבצעים לשיחרור חלקי מולדת אשר ימנעו מלחמת שמד ושיוציאו את הפולש המצרי מבסיס תוקפנותו בעזה. הנאום המלא מובא גם בעיתון חרות שפורסם ב19/10/1955

מובן חדש למילים עתיקות

במאמר זה, מנחם בגין מעניק פרשנות אקטואלית למילות ההגדה של פסח, "השתא הכא, לשנה הבאה בארעא דישראל" ו"השתא עבדי, לשנה הבאה בני חורין", תוך התאמתן למציאות של מדינה ריבונית בעידן המלחמה הקרה. בגין מציע להמיר את הכמיהה המסורתית ל"ארץ ישראל" בשאיפה ל"ארץ ישראל השלמה", ויוצק תוכן חדש למושג העבדות בשלושה רבדים: במישור האוניברסלי, הוא מתאר את החרדה מפני השמדה גרעינית כ"עבדות" חדשה המאיימת על האנושות כולה; במישור הלאומי-חברתי, הוא מצביע על המצוקה הכלכלית ("עבדות בפת הלחם"); ובמישור הביטחוני, הוא מבקר את המציאות של "שפיכות דמים חינם" וההבלגה הכפויה על ידי זרים. המאמר מסתיים בקריאה לשחרור אמיתי מפחד ההשמדה והתלות

פרדוכסים לא חגיגיים

במאמר זה יוצא בגין נגד הפקחים הזרים שמוצבים בארץ מטעם האו"ם ואשר אינם תורמים לביטחון המדינה. כמו כן יוצא בגין נגד מדיניות הממשלה שמבליגה לנוכח מעשי הטרור בארץ. בגין מבקר במאמר זה גם את ח"כ סנה (מק"י) אשר מגלה יחס אוהד לברה"מ ומגלה לה נאמנות על פני מדינת ישראל. במאמר זה יוצא בגין גם נגד בן –גוריון שאמר כי הוא מבין לרוחם של שונאי ישראל וכי הם צודקים

גל האמת

הקדמה של בגין לספרו של אליהו לנקין על האלטלנה. בגין טוען כי האמת עוד תנצח ואף מרחיב מעט על יחסיו עם אליהו לנקין. התאריךהרשום אינו מדוייק.