כתמים ותככים

בגין מתייחס לעימות בין בן גוריון לאשכול סביב פרשת לבון ודרישתו של בן גוריון לבטל את מסקנות ועדת השבעה אשר זיכו את לבון ולחדש את החקירה בנושא; בגין מנתח את עמדתו המשתנה של בן גוריון כלפי הועדות השונות שהוקמו במהלך השנים, זאת בעיקר לפי תוצאותיהן. בגין טוען כי צביעותו של בן גוריון מתבטאת גם במאמריו בעיתון שמתייחסים לתנועת ז'בוטינסקי, כאשר במאמריו בן גוריון לא מזכיר את "סזון", ושואל מדוע הוא לא "גאה" כמו בעבר במעשיו הפטריוטייים. כן, בגין יוצא נגד שקריו של בן גוריון במאמריו ב"דבר" כי ז'בוטינסקי היה נגד רעיון המדינה העברית ובן גוריון היה בעד רעיון המדינה העברית, ומצטט מדבריו של בן גוריון נגד הקמתה של המדינה משום, ש"לא נשלים עם שלטונה של קבוצה לאומית אחת על השניה, לא עתה ולא בעתיד. אנו גם איננו מקבלים את סיסמתהמדינה היהודית אשר בסופו של דבר פירושה שלטון היהודים על תושבי האר. הערביים… אין אנו קובעים את עמדתנו על פי המוסר ההוטנטוטי".

מוסד חדש – רמטכ"לים לשעבר

במאמר זה מתייחס בגין לרצונו של בן גוריון, שאינו עוד ראש ממשלה, לשוב לשלטון ולשנות את שיטת הבחירות בישראל לבחירות אזוריות. לטענתו של בגין, מדובר בניסיון לתת רוב למפא"י בכנסת, בעו אין לה רוב בעם. בן גוריון ניסה לגייס רמטכ"לים לשעבר לצורך עניין זה, ובגין מציג עמדה שלפיה אל להם לגנרלים לשעבר, שלא נוטלים חלק פעיל בפוליטיקה, להתערב בעניינים פוליטיים באצטלא של רמטכ"ל לשעבר. בנוסף מבקש בגין להכניס לפרופורציות את העלבון שחשו אנשים מכך שבן גוריון הגדיר את משה דיין כרמטכ"ל הטוב ביותר, וטוען כנגדם שהם לא הבינו את ההתרגשות של יוצאי המחתרות מהשכחתם וממחיקתם המכוונת מן ההיסטוריה של הקוממיות

מר דיין, או הממשלה כולה חייבים בהתפטרות

העתון מביא את נאומו של בגין בהגשת הצעת אי האמון של "חרות" שהוגשה בכנסת ב 24/02/1964 בעקבות גילויו של דיין על כך כי לבון התבקש בזמנו לאשר את הפעולה במצרים (עסק הביש) שבועיים לאחר שכבר בוצעה. בגין תהה מדוע דין פרסם זאת רק עכשיו? מדוע דיין לא גילה זאת לפני ועדת השבעה? מדוע הורה דיין לאדם השלישי לשקר לפני ועדת החקירה? בגין קבע כי כל הממשלה אחראית לדברי דין ועליה להתפטר בעקבות כך. הצעת אי האמון של "חרות" נדחתה לבסוף. בגין בנאומו הקדיש גם דברים לציון י"א באדר ו-44 שנה לנפילת טרומפלדור וחבריו. בגין טען כי הקרבות שבהם הם השתתפו היוו מקור אדיר למעשי גבורה וכי מדור לדור לא נשפך דם טהור מדם חורשי תל –חי. הנאום פורסם בדברי הכנסת, כרך 39.

מדיניות, בטחון, משק לאומי (נאום בכנסת בדיון על סקירת ראש הממשלה 21.10.1963)

העיתון מדווח על דברי בגין בעת דיון בכנסת ב- 21/10, בעקבות הודעת רה"מ אשכול על כוונתו לבטל את הממשל הצבאי. בגין בירך על החלטה זו וקרא לחוקק חוק בטחון ישראלי עם תוכן לשעת חרום, אשר יכנס לתוקפו בטרם תתבטלנה תקנות החרום משנת 1945. בגין העלה בנאומו גם את בעיית המדענים הגרמנים במצרים ואת בעיית היהודים בברה"מ. הוא יצא נגד התרפסותה של ממשלת ישראל לגרמנים הגוררת תגובות עוינות כלפי ישראל מצד מדינות מזרח אירופה. בגין קרא לממשלה לפעול למען עליית יהודי ברה"מ ארצה וליצור תנאים נאותים לקליטתם. בגין יצא בנאומו גם נגד הכרזתם של חלק מחברי הממשלה על הצורך להקים חברה סוציאליסטית בישראל. בגין טען, כי הכרזות אלו הן הכרזות מזיקות אשר גורמות לכך שזרם ההון הפרטי המוזרם ארצה יורד ומונע את הגעת ישראל לעצמאות כלכלית. הנאום מופיע בדברי הכנסת מיום 21/10/1963

הישיבה המאתים ושמונים ושלוש של הכנסת החמישית יום שני, ג חשון תשכ"ד 21 אוקטובר 1963

בעקבות הודעת רה"מ אשכול על כוונתו לבטל את הממשל הצבאי. בגין בירך על החלטה זו וקרא לחוקק חוק בטחון ישראלי עם תוכן לשעת חרום, אשר יכנס לתוקפו בטרם תתבטלנה תקנות החרום משנת 1945. בגין העלה בנאומו גם את בעיית המדענים הגרמנים במצרים ואת בעיית היהודים בברה"מ. הוא יצא נגד התרפסותה של ממשלת ישראל לגרמנים הגוררת תגובות עוינות כלפי ישראל מצד מדינות מזרח אירופה. בגין קרא לממשלה לפעול למען עליית יהודי ברה"מ ארצה וליצור תנאים נאותים לקליטתם. בגין יצא בנאומו גם נגד הכרזתם של חלק מחברי הממשלה על הצורך להקים חברה סוציאליסטית בישראל. בגין טען, כי הכרזות אלו הן הכרזות מזיקות אשר גורמות לכך שזרם ההון הפרטי המוזרם ארצה יורד ומונע את הגעת ישראל לעצמאות כלכלית. הנאום מופיע בחרות מיום 25/10/1963 225046