הישיבה המאה-וארבע-עשרה של הכנסת השביעית – יום שני, י״ז חשון תשל״א 16 נובמבר 1970 – הודעת ראש הממשלה על המצב המדיני והבטחוני – דיון

בנאומו בגין מבקר את התנהלות הממשלה בנושאי מדיניות חוץ. בגין טוען שהממשלה שהשמיע איום לא לחזור לשיחות כל עוד המצב הצבאי לא יוחזר לקדמותו (בעקבות הצבת סוללות טילים סובייטיים בתעלת סואץ) – מזמינה את הלחץ וספק אם יכולה לממש את האיום. בגין טוען, שאמינות היא נחס חשוב ביותר למדיניות חוץ של מדינה קטנה, ולכן אי-קיום של האיום פוגע בישראל. בגין טוען, שלמות המולדת היא ערך שחוצה מפלגות. הוא מזהיר, שגם עמדתה של מערך ייתפס כ-"אקספנסיוניסטי" ולא יביא לשלום. הוא גם קורא לשלטונות ברה"ם לאפשר ליהודים לעלות ארצה.

הישיבה התשעים-ותשע של הכנסת השביעית – יום שלישי, ב' אב תש״ל 4 אוגוסט 1970 – הודעת ראש הממשלה על החלטת הממשלה בדבר יזמת השלום האמריקנית – דיון

"בגין מנמק את התנגדותו ל-"טיוטת יארינג" ולהסכמת הממשלה לקבל את עקרונותיה של היזמה האמריקאית. בגין מסכם את הניסיון של ממשלת האחדות, וטוען שזה היה פרק יפה בפוליטיקה ישראלית. בגין נושא דברי הספד ללוי אשכול.

מדברי השר מ. בגין בעצרת-עם בנצרת

בנאום במועצה הארצית של תנועת החרות בגין פותח בחשיבות של ממשלת הליכוד הלאומי בנצחון בששת הימים וטוען כי גם כיום היא הכרחית, אך גח"ל לא ישאר בממשלה בכל מחיר. בגין מבקר את ד"ר גולדמן טוען כי הוא מסלף את דברי הרצל, וכי ולטענותיו אין בסיס. בגין מתייחס להצעות לחלוקה מחדש של א"י, וטוען שזה לא ימנע שפיכות דמים, וכי האויבים לא מוכנים לשבת בכלל למו"מ. בגין מסביר מדוע השימוש במילה 'נסיגה' מן השטחים מהווה הסכמה שאין לישראל זכויות על השטח שנכבש בששת הימים. בגין קורא להתאחד ולהעלות את יהודי ברית המועצות

הישיבה השבעים-וחמש של הכנסת השביעית – יום רביעי, כ״ח אייר תש״ל (3 יוני 1970) – שאילתות ותשובות

בתשובתו לשילתא לגבי הנאום שבו הוצגו, כביכול, התנאים שבהם גח"ל תעזוב את הממשלה בגין נאם מבמת הכנסת חלק ניכר מאותו הנאום. בתשובתו לקריאות הביניים בגין מציין, שהועברה עליו השילתה הרשמית והיננו מחוייב לענות עליה כמיטב יכולתו.