במאמר זה מתייחס בגין להקדמת הבחירות להסתדרות הכללית. בגין מכנה את ההסתדרות כבניין הלעג לרש לכנסת וטוען כי שלוש המפלגות המרכסיסטיות המתמודדות לבחירות להסתדרות חתמו על הצהרה המבטיחה לא להשמיץ איש את רעהו בביטויים כגון: בולשביק, אויב מעמדי ודברים כאלו. בגין מציין כי במקום אויב הם ישתמשו במילה יריב וטוען כי כך צריך גם לנהוג כלפי תנועת ה"חרות" ולא לכנותה אויב אלא יריב .
העיתון מדווח כי ביקורו של בגין בצרפת הפך להפגנת ידידות שבה התגלו גילויי חיבה ספונטניים מצד לוחמי מחתרות ותיקים שראו בבגין אח לנשק ולוחם. העיתון מדווח שכל פגישותיו של בגין בצרפת והופעותיו נשאו רושם ממלכתי מובהק וכי ראש עיריית פריס התרגש לארח בלשכתו את בגין. בגין בנאומו ב-14/7 בלשכת ראש העיר הזכיר לצרפתים כי הם אחיו לנשק ולרעיון וכי הוא שמח על נצחונו של דה גול בבחירות ובאשור החוקה .עוד אמר בגין כי על ישראל וצרפת לכרות ברית שכן יש להם אויבים רבים משותפים.
במאמר זה מספר בגין על תהליך הקריעה וההתפוררות של מפא"י . בגין מספר על קריסת התוכנית הסוציאלית, על מאבקי הכוח במפלגה, על המאבק סביב "סולל בונה". בגין טוען כי מפא"י במשך שנים התעשרה והתפנקה והתנשאה על ציבור האזרחים ועכשיו זהו המחיר שהיא משלמת שגובל בשנאה אליה.
העיתון מדווח על דברי בגין במועצה הארצית של תנועת ה"חרות" . בגין סקר את ההיערכות המיוחדת לקראת הועידה הארצית וטען כי תפקידה של הועידה הוא ליכוד ואחדות התנועה
במאמר זה הנכתב ערב פסח, מדבר בגין על דור המרד שפעל לגירוש הבריטים מן הארץ. בגין טוען כי דור המרד היה שונה מן הדורות שקדמו לו כיוון שלמדו כי העולם לא ירחם על יהודים, אך יכבד יהודים לאומיים הנלחמים למען ארצם. בגין מעלה בנאומו על נס את יושבי הכלא במשך השנים, את עולי הגרדום, שהראשון להם היה שלמה בן-יוסף, ואת האסיר הראשון זאב ז'בוטינסקי. בגין יוצא במאמרו נגד ההתכחשות לפעולות האצ"ל ולהחלטה התמוהה של משרד הביטחון, שלרגל עשור למדינה החליטו להעניק אות ההגנה לחברי ההגנה בלבד ולא לחברי מחתרות אחרות. בגין טוען כי האצ"ל מעולם לא טען לכך שהיה היחיד בשחרור הארץ, אך אין ספק כי יש לו חלק מכריע בכך. בהתייחסו של בגין למצעד דור המרד שעומד להתקיים ב- 8.4.1958, טען כי יהיה זה מצעד של אחווה,חדווה, שירה, אמונה וניצחון.
