[…] את השורה קלקלה הספסרות. הגב' מאיר דיברה עליה בפחות תקיפות, או תוקפנות, מאשר עמיתיה ממפא"י, אחדות-העבודה ומפ"ם. הם הסתערו על ספסרי ישראל בשצף קצף. בשכחם, כי דבריהם, הנאמרים בתל-אביב, מתורגמים מיד לכל לעז בעולם, המטירו חרפות בלא ריסון כלשהו. לרכוש קרקע בשטחי ארץ-ישראל הגאולים? אסור. מדוע, כי לא יהיה אלא ספסור.
מאמר של בגין סביב משבר שהתחולל במסגרת ממשלת האחדות בעכבות האיחוד של רפ"י עם מפא"י והצהרתו של משה דיין שעפעל להחלפתו של אשכול וספיר
המשך המאמר, מתאריך 18/06/1971. בחלק זה, מפרט בגין את הליך המו"מ בין המפלגות להקמת ממשלת חרום לאומית. חברי הממשלה קבעו כי גם המפלגות המצטרפות לממשלת האחדות צריכים לשאת באחריות, ולכהן כשרים בממשלה המאוחדת. בגין מתאר את ההליכים שהובילו למינויו של דיין, איש רפ"י לשר הבטחון.
בגין הקדיש את הטור הבא לפרק מספר שהתכוון לכתוב בעתיד, ודן בו בהתפתחויות המדיניות שלפני מלחמת ששת הימים; גיוס נרחב של כוחות מילואים לפני שהוחלט על פעולה כתגובה להזזת הכוחות של נאצר, והקמת ממשלת הליכוד הלאומי. בגין מסביר מדוע יזם פניה דווקא ליריבו משכבר הימים דוד בן גוריון וביקש ממנו לעמוד בראש ממשלת האחדות. המאמר פורסם בעיתון מעריב 02/07/1971
העתון מדוחח על דברי בגין בסיום הדיון הכללי של ועידת חרות השמינית. בגין מתיחס לבקשה של הציר הצעיר אולמרט שבגין יתפטר עקב כשלונותיו כיו"ר התנועה בעקבות תוצאות הבחירות האחרונות. בגין מפרט את קורות התנועה מהכנסת הראשונה, ומסביר למה התפטר לאחר הבחירות לכנסת השניה, ומדוע חזר, ומתיחס לשאר הכשלונות שיחסו לו. בגין מסביר שההישגים אליה הגיע חרות במשך השנים גברו על העובדה שמפלגות אחרות הפעילו לחצים כלכליים, והשמיצו את חרות, ושנאו אותה, ואותו כעומד בראשה. כמו כן חרות לא התפשרה בנושאים שהיו חשובים לה כמו הזכות על ארץ-ישראל השלמה היחסים עם גרמניה והשילומים. בגין מסביר את חילוקי הדעות עם הליברלים בדרך להקמת גוש חירות-ליברלים, ועל המגעים עם סיעות נוספות בכנסת הנוכחית, שעלו בתוהו.
