הישיבה השלוש-מאות-ועשרים ושמונה של הכנסת השביעית – יום רביעי, א׳ אב תשל״ב (12 יולי 1972) חוק התפזרות הכנסת השביעית, תשל״ב-1972

בגין מדיש הצעת החוק לפיזור בכנסת. בגין טוען שהקואליציה השולטת איבדה את היכולת לשלוט עקב חלוקי-דעות חריפים. בגין טוען שהקואליציה כרגע מפילה משמעת קואליציונית כדי להכריח את חבריה להצביע בניגוד למצפונם. בגין טוען, שהצביעות הנובעת מגישה כזו לשלטון מאיימת להרוס את החברה הישראלית.

שמאלנות לאומנות לאומיות

הטענה, שלפיה, אם ראש ממשלה אומר דברים מסוימים, אין עוד להוסיף עליהם, מוטב לה לגברת מאיר, במלאה תפקיד זה, לא להשמיעה. אין סוף פסוק בבית הנבחרים החפשי. הוא נועד, כדי שיקוימו בו דיונים על כל מאורע חשוב. לראש ממשלה יש סמכות לדבר בשם תומכיה, לא בשם מתנגדיה. זהו א"ב של משטר פרלמנטרי. אך לעתים, דווקא … Continued

הישיבה המאתיים-וארבע-עשרה של הכנסת השביעית יום חמישי, כ״ט תמה תשל״א 22 יולי 1971 – החלטה בדבר תיקונים והוספת פרק בתקנון הכנסת

בגין מגיש השגות לתיקון לתקנון הכנסת. בגין מדגיש חשיבותו של המעמד העצמאי של הכנסת מהממשלה. בגין מדגיש גם חשיבותו של קיום אופוזיציה בפרלמנט הדמוקרטי.

הישיבה המאתיים-וארבע-עשרה של הכנסת השביעית יום חמישי, כ״ט תמה תשל״א 22 יולי 1971 – החלטה בדבר תיקונים והוספת פרק בתקנון הכנסת

להווי ידוע לכל בית ישראל, שמה שהממשלה מחליטה, הפרלמנט באופן אוטומטי מקבל. זה לא ייתכן מבחינת המעמד התיאורטי של הפרלמנט והממשלה. הפרלמנט מפקח על הממשלה ולא להיפך. נכון הדבר שהממשלה היא, על-פי המציאות, ההנהגה של הרוב בפרלמנט. לכן רצון הממשלה בדרך כלל נעשה על-ידי הרוב בפרלמנט, כלומר על-ידי הפרלמנט עצמו. אבל ההלכה צריכה להישאר, כי … Continued

פרק מספר העתיד להיכתב (ב')

המשך המאמר, מתאריך 18/06/1971. בחלק זה, מפרט בגין את הליך המו"מ בין המפלגות להקמת ממשלת חרום לאומית. חברי הממשלה קבעו כי גם המפלגות המצטרפות לממשלת האחדות צריכים לשאת באחריות, ולכהן כשרים בממשלה המאוחדת. בגין מתאר את ההליכים שהובילו למינויו של דיין, איש רפ"י לשר הבטחון.