המבינים לכוונות רעות

מאמר יפיפה בו משתמש בגין במחזות וסיפורים של אבסן כדי לתאר את הרדיפה האובססיבית של מפא"י אחרי חרות. את המאמר בגין מסיים בחשיבות קיומה של אופוזיציה. תחילת המאמר בניתוח של יצירתו הספרותית של אבסן.

במה נפתח

בגין מנתח את המצור שהטיל קנדי על קובה גם מתייחס מעט למלחמת הודו – סין ודרכם למחלמה הקרה בכללותה. במאמר בגין מתייחס לנושא של מצור ימי, זכות להגנה עצמית גם ללא התקפה קודמת וכלי נשק התקפיים שעצם קיומם הוא הגנתי, את הניתוח והמאמר מסיים בגין במצב המתיחות עם מצריים לאור הטילים החדשים שברשותם שמדענים גרמנים סייעו להם לפתחם.

נשיא המדינה ובחירתו

בגין מתייחס להצעת חוק להגביל את הנשיא לשתי כהונות, בגין טוען שהחוק חשוב יותר בנוגע לראשות ממשלה, משום שסמכויותיו של הנשיא אינן כה מרכזיות. בגין טוען שסיעת החרות לא תתמוך בנשיא בן צבי בשל תמיכתו הפוליטית בעודו מכהן במפלגת השלטון.

לא בתחבולות נעשה משפט! (נאום בכנסת על פרשת ד"ר סובלן)

בגיו מביא את התנגדותו לגירוש ללא משפט של ד"ר סובלן, מציין שהאופן שבו בוצע המעשה נוגד את עקרונות עליונות המשפט ומסביר למה בכל זאת חרות לא תומכת באי-אמון בממשלה, כדי לא לרמוז על מחוייבות למתן מקלט. בגין גם מביא דברי הספד לזכרו של הרב מימון. הנאום המלא מובא גם בדברי הכנסת 11/07/1962