הישיבה המאתים ושמונים ושלוש של הכנסת החמישית יום שני, ג חשון תשכ"ד 21 אוקטובר 1963

בעקבות הודעת רה"מ אשכול על כוונתו לבטל את הממשל הצבאי. בגין בירך על החלטה זו וקרא לחוקק חוק בטחון ישראלי עם תוכן לשעת חרום, אשר יכנס לתוקפו בטרם תתבטלנה תקנות החרום משנת 1945. בגין העלה בנאומו גם את בעיית המדענים הגרמנים במצרים ואת בעיית היהודים בברה"מ. הוא יצא נגד התרפסותה של ממשלת ישראל לגרמנים הגוררת תגובות עוינות כלפי ישראל מצד מדינות מזרח אירופה. בגין קרא לממשלה לפעול למען עליית יהודי ברה"מ ארצה וליצור תנאים נאותים לקליטתם. בגין יצא בנאומו גם נגד הכרזתם של חלק מחברי הממשלה על הצורך להקים חברה סוציאליסטית בישראל. בגין טען, כי הכרזות אלו הן הכרזות מזיקות אשר גורמות לכך שזרם ההון הפרטי המוזרם ארצה יורד ומונע את הגעת ישראל לעצמאות כלכלית. הנאום מופיע בחרות מיום 25/10/1963 225046

לעג הדימוקרטיה החד-מפלגתית

במאמר זה דן בגין במשטרים חד-מפלגתיים, טוטליטארים. בגין טוען, כי משטרים אלה פועלים בניגוד לדמוקרטיה וכי משטר חד-מפלגתי הוא מסוכן. בגין מגיע למסקנה, כי דמוקרטיה קיימת בחלק קטן של העולם בלבד. בדברו על המשטר בישראל מצביע בגין על הסכנה שיש בסיסמת הבחירות האזוריות שעלולה להוביל למשטר חד-מפלגתי. בגין מדגיש כי "חרות" תפעל נגד ניסיון להשליט משטר כזה.

טוב לשרת עם זה על ידי תנועה זו

במאמר זה מודה בגין לכל מברכיו לרגל יובלו ה- 50. בגין מספר, כי הוא משרת את האומה כבר כ- 15 שנה באופוזיציה וכי לדעתו זהו שרות ממלכתי חשוב ומכובד. בגין מודה לכל אוהדיו ויריביו ומדגיש את חשיבות ההבדל בין יריב לבין אויב. הוא ממשיך וסוקר את תולדות חייו ואת הצטרפותו לבית"ר. בגין משבח את תנועתו של ז'בוטינסקי ואת פועלה למען המדינה. כמו כן בגין מעלה על נס את אופיים של חניכי תנועת בית"ר, את עקרונותיה של התנועה ואת חשיבות המשך פעילותה