הישיבה הארבע-מאות-וארבעים-ושבע של הכנסת החמישית – יום שני, י״ג אדר א' תשכ״ה (15 פברואר 1965) – הודעת ראש הממשלה על כוונתה של ממשלת גרמניה המערבית להפסיק את הסיוע הבטחוני לישראל – דיון

בגין הדגיש את הסכנה הנשקפת נוכח פעולותיהם של המדענים הגרמנים במצרים והנשק הרב והמסוכן שהמרים אוגרים. בגין קרא לחידוש המערכה המדינית להוצאת מדעני ההשמדה הגרמנים מממצרים.בגין העלה בנאומו על נס את צרפת המספקת נשק רב לישראל וטען כי אין לישראל כל צורך בסיוע הנשק מגרמניה כי הנשק שמשיגים מגרמניה ניתן גם להשיג ממקומות אחרים.בגין יצא נגד הגישה של צורך בכינון יחסים עם גרמניה על היסוד הציני של יעילות ואינטרסים משותפים. נאום פורסם במלואו בחרות מיום 19/02/1965 גרמניה וישראל – מפולת של מדיניות 225452

מה פשר האחריות ?

במאמר זה בגין דן בעניינים שונים. בהתיחסותו לפגישתו עם סטודנטים חברי מפא"י מספר בגין על הויכוח שהתפתח ביניהם בדבר שינוי שיטת הבחירות לכנסת. הסטודנטים טענו כי השיטה הקיימת מאפשרת לסיעות האופוזיציה להפריח סיסמאות ללא כל אחריות ביודען כי הן לא תעמודנה במבחן ההגשמה של השלטון. בגיןענה כי השיטה מוצעת כדי להפוך את מפא"י ממיעוט לרוב. עוד בגין מספר כי הוא הרצה לסטודנטים על חשיבות האופוזיציה ותפקודה במדינה דמוקרטית. בהתיחסו של בגין להשתתפות בן –גוריון והנשיא שז"ר בהלווית צ'רציל משבח בגין את העובדה כי הם הלכו במסע ההלויה ברגל משום קדושת השבת.יחד עם זאת בגין טוען כי דבריו של בן –גוריון על כך שאם היה זה תלוי בו הוא היה נוסע הם דברים מיותרים וגסים. בגין גם יוצא נגד קביעותיו של בן –גוריון בראיונות לעיתונות כאילו אם צ'רציל היה מוסיף לכהן כרה"מ בריטניה לאחר 1945 אז ישראל היתה קמה בלי כל בעיות מיוחדות וכי צ'רציל שהנהיגספרים לבנים בשנות המלחמה נהג בצדק.בגין טוען כי דברים אלו הם דברי הבל וכי משמעות הספר הלבן היה גזר דין מוות על היהודים.בגין יוצא במאמר זה גם נגד המדיניות המתרפסת של אנשי מפא"י כלפי גרמניה.

ממשלה עיקשת ופתלתלה

במאמר זה דן בגין בהצעות שונות של "חרות" שנפלו בשל אינטרסים פוליטיים צרים של מפא"י.בגין בהצעתו לתיקון חוק יסוד הכנסת שמעביר את סמכויות היו"ר לזקן הסגנים במקרה שהיו"ר או הנשיא נעדרים מהארץ. בגין מזכיר כי הוא הגיש הצעה זו כבר ב-59 אך מפא"י התנגדה להצעה זו משום שזקן הסגנים לא היה חבר מפא"י.בגין מזכיר גם את הצעת חוק לתיקון דיני עונשין שהגישה "חרות" ב-1957 שביקשה לא להעניש אוטומטית כל אדם הנצפהמדבר עם סוכן זר כי ייתכן שנתקל בו במקרה ולא ידע כי הוא סוכן זר.מפא"י התנגדה משום שטענה כי זה מהווה פגיעה בבטחון המדינה. בגין טוען כי עתה הצעות אלו נידונות בכנסת מטעם הממשלה.

אחרי הקונגרס הציוני

במאמר זה דן בגין במסקנותיו לאחר סיום הקונגרס הציוני הכ"ו .בגין טוען כי לדעתו על הציונות עובר משבר עמוק מעצם הקמת המדינה בניגוד לדעת המתכחשים אליה.בגין מתייחס במאמרו גם ליהודי ברה"מ אשר אינם מורשים לעלות ארצה .עוד משבח בגין במאמרו את ההחלטות שקיבל הקונגרס הציוני נגד פעילות המדענים הגרמנים במצרים ונגד החזרת הפליטים ארצה בגין יצא גם נגד התנשאותם של אנשי מפא"י שלא היו מוכנים לשבת עם אנשי חרות –צה"ר בהנהלת הקונגרס הציוני. בגין טוען כי אין מדובר פה בממשלת ישראל.