חד גדיא להרפתקנות

במאמר זה קורא בגין לנקיטת פעולה נוספת נגד נאצר כמו במבצע סיני וזאת לנוכח התעצמותו המחודשת של נאצר שמתבטאת בין השאר בהשתלטות נאצר על עיראק והסכנה מהשתלטות נאצר על עבר הירדן. בגין מזכיר את המאורעות שקדמו לפרוץ מבצע סיני ואת סירובו של רה"מ לצאת למבצע חרף הפצרותיה של תנועת ה"חרות". בגין קורא ללמוד לקח מן העבר אל העתיד כי עתה שוב נדרשת פעולה נגד נאצר. בגין טוען כי אמנם אחדות העבודה מביעה את דאגתה לנוכח המצב כעת במזה"ת אך יחד עם זאת היא מאשימה את "חרות" בהתגרות מתרברבת ובתוכניות חסרות אחריות. בגין יצא במאמרו גם נגד סיעת "מפם" אשר מאשימה גם את "חרות" וגם את "אחדות העבודה " בהרפתקנות .

הזכות והסכנה

מאמר חריף ונוקב של מנחם בגין, שבו הוא מבקר בלהט את מדיניות החוץ של ישראל ושל המעצמות המערביות מול האיומים הגוברים במזרח התיכון. במאמר, שנכתב על רקע התפתחויות מדיניות וצבאיות סוערות באזור – איחוד מצרים וסוריה תחת הנהגתו של גמאל עבד אל-נאצר והפיכות בלבנון ובעיראק – בגין מזהיר מפני הסכנות הטמונות בהתעלמות מהשאיפות ההגמוניות של הרודנות הפאן-ערבית. בהשראת תורתו של זאב ז'בוטינסקי, הוא קורא לראייה מפוכחת של המציאות, תוך הדגשת לקחי העבר, ובהם כישלונם של מדינאים להתמודד עם תוכניות הרסניות, כפי שהתרחש באירופה טרם השואה. בגין תוקף את הממשלה הישראלית על שמרנותה המדינית ואת המערב על חוסר מעשו, וקורא לפעולה נחרצת למניעת התפשטות השפעתו של נאצר, תוך שמירה על זכותה ההיסטורית של ישראל על ארצה. המאמר משקף את תפיסת עולמו הלאומית של בגין, המשלבת אמונה בצדקת הדרך הציונית עם דרישה לעמידה איתנה מול איומים קיומיים

הנשק שהוחרם באלג'יר

במאמר זה מתייחס בגין לפרשת המטוס הישראלי עמוס הנשק, אשר נתפס באלג'יריה. בגין תוהה מי שלח את המטוס ולמי יועד הנשק. הוא דורש מהממשלה שתבהיר כי הנשק לא נועד למורדים האלג'ירים- שכן העם הצרפתי עלול לחשוב כך בטעות. עוד טוען בגין כי טיפול ישראל במטוס שעוכב היה מחשיד- שכן ישראל דרשה להפריד בין הנשק למטוס כאילו היה להם משהו להסתיר. בשל כך בגין דורש להקים ועדת חקירה שתברר את פרשת המטוס.

מסכת עונשין

במאמר זה מדבר בגין על עניינים שונים. ראשית, מדבר על משבר האמון במפא"י ועל הפחד ששורר שם מבן-גוריון. בגין מתייחס גם להצעת מפא"י לשנות את שיטת הבחירות לשיטה אזורית וטוען כי מדובר ברעיון גרוע אשר נועד לשרת את מפא"י, המעוניינת להבטיח לה רוב מצביעים, על אף כי זוכה למיעוט מצביעים בקרב העם. שנית, בהתייחסו לחילופי הרמטכ"לים (לסקוב במקום דיין) תוהה בגין מי על פי חוק משמש המפקד העליון של כוחות האומה. בגין קובע כי בתפקיד זה צריך לשמש הנשיא ואף מציע כי לא הרמטכ"ל בלבד ישמש כרב-אלוף בצבא אלא עוד אנשים בצבא יוכלו לשאת בדרגת רב-האלוף. עוד מציע בגין לרמטכ"ל הפורש, כי לא יתמודד במסגרת רשימת מפא"י לכנסת כיוון שאין זה ראוי לרמטכ"ל לשעבר.