הישיבה השלושים-וחמש של הכנסת השמינית יום רביעי, י״א ניסן תשל״ד, 3 אפריל 1974 – הצעות לסדר-היום – הפרת הסכם הפרדת הכוחות על-ידי מצרים – לפי הודעת דובר צה״ל

בגין מספיד את נשיא צרפת הנפתר ז'ורז' פומפידו. בגין מזהיר בפני פעולות מצרים שמהוות הפרת הסכם הפסקת-אש. בגין טוען שהתעלמות מהפרות מסוג זה הביאה למחדל מלחמת יום כיפור. בגין מזהיר, שהתעלמות פומבית מההפרות כאלו הינה מחדל דיפלומטי חמור ואינה מקרבת שלום. בגין דורש מהממשלה ומשר הבטחון, לספק לכנסת תשובה עניינית ולא רהטורית, כיוון שלשאול שאלות זו החובה של אופוזיציה, והממשלה חייבת להציג את פעולותיה.

הישיבה העשרים-ואחת של הכנסת השמינית – יום ראשון, ט״ז אדר תשל"ד – 10 מארס 1974 – התייצבות הממשלה החדשה לפני הכנסת – דיון

בנאום אחרי התייצבות של הממשלה החדשה (אחרי בחירות לכנסת ה-8) במליאה בגין מבקר בחריפות חוסר אמינות של הממשלה ונטייתה להיעזר בהדלפות לצרכי צידוקים. בגין מאשים את הממשלה בשוחד פוליטי שהתבטא בהגדלת מספר תיקי שרים שקיבלו סיעות קטנות. בגין מאשים את הממשלה במחדל של מלחמת יום-כיפור וטוען שהיא אינה יכולה לפתור משבר שנוצר במדינה עקב המלחמה. בגין טוען שתכנית של נסיגה חלקית לא יכולה להביא שלום ומאשים את הממשלה בצביעות בנושאי ארץ-ישראל והתנחלויות. בגין מציג תכנית המדינית שלו שבמרכזה – שלמות המולדת, התיישבות בכל חלקי הארץ, שוויון זכויות אזרחיות לכל, מתן האזרחות לערבים החיים בשטחים שירצו בכך. במדיניות החוץ בגין דורש להתרכז בפטרון המצב הקשה של יהודי סוריה ובהפעלת לחץ על ברה"מ בדרישה שהיא תאפשר עלייה. בנושאי פנים בגין דורש צעדים נגד צמצום העוני ובמיוחד הגדלת קיצבאות למשפחות מרובות ילדים

עמוק הוא המשבר אך יש מוצא ממנו

במאמר זה בגין מסביר את המשבר הקשה שהמדינה נקלעה אליו בעקבות מלחמת יום כיפור. בגין טוען שפתרון למשבר לא יבוא מהקמת ממשלה דומה לזו שהיתה בתקופת המשבר, כך גם היה בהיסטוריה. בגין מסביר שגולדה, שעליה הוטלה מלאכת ההרכבה, יכולה לקבל הארכה מהנשיא רק במידה ולא תעמוד במשימה, והיא אינה רשאית לבקש הארכה כזו. בגין מציין שקיים רוב של 61 או 62 חברי כנסת איתם ניתן להקים ממשלת ליכוד לאומי, אך נראה שזה לא קורה מאחר והסיעות אינן לוחצות בעניין זה, אך לדעתו, ממשלת ליכוד לאומי יכולה להיות הפתרון למשבר.

עמוק הוא המשבר אך יש מוצא ממנו

אין ספק, כי אנו עומדים אחר מאורע בעל משמעות של מפנה היסטורי, או של משבר לאומי. בארבעים השנים האחרונות היו מנת חלקנו בארץ שבע מלחמות קיומיות. בשנות השלושים האחרונות נפתחו עלינו התקפות דמים נוראות, שלוו בהבלגה ובביטולה; בשנות הארבעים היו המרד ומלחמת השחרור הלאומית נגד השלטון הבריטי; בסוף 1947 ובאביב 1948 התנהלה מלחמת המגן והעצמאות; … Continued

הישיבה האחת עשרה של הכנסת השמינית – יום רביעי, כ"א בשבט תשל"ד, 13 בפברואר 1974 – הצעות לסדר-היום – התוקפנות הסורית ומצב שבויינו בסוריה וגילוי נעדרים

בגין טוען שלגורל השבויים הינו מעניינם של כל אזרחי המדינה וגם של כל העם היהודי בכללותו. בגין דורש מהממשלה לחזור לעמדתה הקודמת שלה ולהתנות שיחות על הפרדת כוחות עם סוריה בחילופי שבויים, ולא רק במילוי התנאים של אמנת ז'נבה. בגין תובע מהממשלה להפעיל לחץ גם על מצרים כדי שהיא תאפשר למצוא גופות נהדרים ולברר גורלם של הנעדרים. בגין מזדהה עם התביעה של משפחות הנעדרים לאפשר רישום שמות הנעדרים בחוברת הנופלים. בגין מבקר עמדת הממשלה כלפי תקריות בחזית הצפונית מול כוחות סוריה וטוען שהגישה שמתנה הפסקת התקריות בהפרדץ כוחות מוטעית, שהפסקת אש מחייבת הפסקת פעולות איבה ושעל ישראל להבהיר זאת לסורים, אם יידרש – בעזרת צה"ל. בגין מבקר את ביטויו של שר החוץ שלפיו ישראל מוכנה לבצע נסיגה חלקית מהשטחים וטוען, שהגישה זאת אינה מקובלת על הרוב בכנסת החדשה.