בכרוז זה מבקר בגין את "ההגנה" בטענה שלאחר תקופת המרי העברי היא נטשה את המערכה הצבאית כנגד הבריטים והחלה לרדוף את לוחמי האצ"ל. אך מעשים אלה לא סיפקו את "ההגנה" וכעת מוכן הארגון אף לוותר על העלייה, זכות בסיסית של העם לשוב למולדתו, כדי להתפייס עם המשעבדים הבריטים.
בכרוז זה בגין טוען שמנהיגי היישוב, אשר רוצים במלחמת אחים בעם, המציאו כחלק ממזימתם סיפור שקרי שאנשי האצ"ל מתכננים לפגוע בחייהם.
בכרוז זה טוען בגין כי ההנהגה אשר משרתת את האויב הבריטי, השיגה את מבוקשה כעת ששבוי המחתרת נידונו לעונש מוות. אמנם הבריטים הצליחו בעזרת "עוזריהם היהודים" (הנהגת היישוב) לשחרר את הבריטים שנעצרו על ידי המחתרת אך מפקד האצ"ל מודיע כי לא רחוק היום בו הבריטים ייענשו על מעשיהם.
בכרוז זה טוען מפקד האצ"ל כי ללח"י אין זכות לדבר על עקביות או אי עקביות במלחמה של האצ"ל אשר נלחם באופן רצוף בבריטים לעומת הלח"י אשר הכריז כבר פעמיים על הפוגה בלחימה נגד הבריטים. באותה הזדמנות האצ"ל טוען שהלח"י מטעה את הציבור בכך שמספר פרטים לא נכונים על ההסכם אשר נחתם בין האצ"ל וההגנה.
בכרוז זה מבקר בגין את תנועת "השומר הצעיר" אשר פרסמו כתבה בעיתונם (בתאריך ה-3 לאפריל 1947) המברכת את דברי דוד בן גוריון אשר קרא לרדיפת המחתרת וליצור בכך מלחמת אחים. תאריך הכרוז היינו משוער.
