במוסף מיוחד של העתון לכבוד 20 שנה לפעולה הראשונה של האצ"ל מחוץ לארץ (הפצצת השגרירות הבריטית ברומא) בגין מפרסם מאמר שמתאר את חשיבות פעלו של יעקב (אלי) תבין בהקמת תאים בחו"ל, וכן על נסיונותיו להעלות מעפילים ארצה. בגין טוען שכל הפעולות נגד מוקדים בריטים היו חשובים למעמדו של הארגון גם ברמה עולמית.
מאמר זה של בגין, מוקדש לזכרו של אליהו מרידור. בגין מפרט על הכרותו איתו החל מהיותם סטודנטים, אז למדו לא רק לבחינות, אלא גם מלחמה באנטישמיות. עד לימיו בבית"ר בארץ, באצ"ל, וכעורך דין, וחבר כנסת פעיל.
במאמר זה, המשך לשבוע קודם (05/08/1966) מגיב בגין לדברי גלילה בעניין אלטלנה. בגין מונה את ההסכמים השונים בין האצ"ל לבין ההגנה החל מ-1945 וטוען כי מעולם לא הפרו את ההסכמים האלה, למרות שאנשי ההגנה הפיצו גירסא אחרת לדברים. כך גם בענין אלטלנה, עליה טען גלילי כי לא היתה להם ברירה אלא לאשר את בואה לארץ. בגין מתפלא על האישור הפתאומי כי הם ידעו מפי אנשי האצ"ל על בואה של האניה 5 ימים לפני שהגיע. וכן יוצא נגד ההאשמה כי בואה לא נעשה בידיעת הממשלה הזמנית ובהסכמתה.
במאמר זה, בגין מגיב לדבריו של גלילי כאילו היה קשר טלפוני בין אנשי ההגנה לאצ"ל וללח"י. בגין מכחיש שימוש כזה בטלפון, ואף מדייק את דבריו של גלילי לגברי הפיצוץ במלון המלך דוד בתקופת המרי הקצרה, על סיום שיתוף הפעולה, ומגיב על האשמת האצ"ל בהרג האנשים. כמו כן מציין בגין את השימוש של גלילי במילה 'צבא' כאשר דיבר על הצבא הבריטי בתקופת המנדט
במלאת 20 שנה לפיצוץ במלון המלך דוד מביא העתון קטעים נבחרים מהספר המרד, בהם בגין מפרט את הליך המבצע, ההתרעות השונות שהתקבלו, ועל המאבק על האמת לאחר הפעולה.
