על הקריאה למלשינות המונית

בכרוז קורא מפקד האצ"ל לציבור לא לשתף פעולה עם הסוכנות היהודית אשר מרמה את העם כדי להוכיח לבריטניה את נאמנותה על ידי הסגרת אנשי אצ"ל לידיהם. כרוז זה התפרסם בסביבות חודש אוקטובר 1947.

ויתור ודם

בידיעה זו אשר פורסמה בעיתון "חרות" המחתרתי מבקר מפקד המחתרת את הסוכנות היהודית על הדיפלומטיה הכושלת אשר מפגינה כאשר היא מוותרת על שלמות הארץ ודובקת בתכנית החלוקה. כרוז זה פורסם בסביבות חודש אוקטובר 1947.

ערכה המדיני של הודעת הפנוי הבריטית

בשידור זה של תחנת הרדיו המחתרתית "קול ציון הלוחמת" טוען מפקד כי על אף שבריטניה הודיעה על הודעת פנוי אפשרית לממש את תכניתה ניתן לראות בהודעה זו את חולשתו של השלטון הבריטי בארץ ושזו העת להקים ממשלה עברית. אף דוד בן גוריון אשר תומך בתכנית החלוקה, החל לדבר על הקמת ממשלה זמנית והמחתרת מצהירה שתתמוך בכל ממשלה זמנית שתקום כל עוד תאבק למען שלמות המולדת.

התקפת המחץ בחיפה

בכרוז מודיע האצ"ל על פעולה אשר במהלכה הופצץ בית הבולשת הבריטית בחיפה(פעולת האמב-אף) ומסביר את הנסיבות לקיום מבצע זה.

יזכור

תפילת היזכור שלפניכם נכתבה על ידי מנחם בגין בשנת 1947, ערב יום הכיפורים, כזעקה וכתפילה לזכר קרבנות השואה והרוגי המחתרות שנפלו במלחמה נגד השלטון הבריטי בארץ ישראל. הטקסט, שנכתב בתקופה של מאבק לעצמאות לאומית, משלב אבל כבד על הזוועות שהתרחשו בגולה עם קריאה נוקבת להתקוממות, גבורה ושחרור המולדת. בגין, כמנהיג האצ"ל, מבקש להנציח את זכר הנרצחים והלוחמים, תוך הדגשת הלקחים המרים מהשואה והצורך בהתנגדות פעילה לעוול ולשעבוד. תפילה זו היא לא רק זיכרון, אלא גם צוואה לעם ישראל לקום, להילחם ולהגשים את חירותו