נאומו של מנחם בגין בראשון לציון 07/09/1948

בנאום שנשא בגין בראשון לציון הזכיר את פעילות המחתרת הלוחמת, ואת חשיבותה בהקמת המדינה, ובשינוי דעת העולם שתרמה להקמתה. בגין טוען כי אין להסכים אוטומטית עם החלטות האו"ם כי הן מובלות מאינטרסים שונים שלא בהכרח מיטיבים עם ישראל. כמו כן מזהיר בגין מהחלטות המערבות את עבדאללה מלך ירדן. בגין יוצא נגד חוקי החרום והשתלטות מפא"י על כל עמדות המפתח במדינה, וטוען כי זוהי דיקטטורה במסווה קואליציוני.

חמישה עקרונות

במאמר זה, בגין פותח ואומר שאנשיו תמיד ידעו לחזות תהליכים דיפלומטיים, לעומת ההתעלמות של אנשי הציונות הרשמיים שבחרו לא לראות את שעומד לבוא. בגין מתריע בפני הסכם הכולל את עבדאללה, או את הבריטים שגורשו זה עתה מהארץ. בגין שוטח את חמשת העקרונות של של תנועת החרות. – נאמנות למטרה (שלמות הארץ) אהבת החופש (חרות הפרט), אמירת אמת, חזון הצדק (5 המ"מים) ויצירה והגשמה.

נאומו של מנחם בגין ברמת גן 19/08/1948

בנאום שנשא בגין ברמת גן הוא מספיד את עולי הגרדום ומזכיר את גבורתו של דב גרונר בפעולה ברמת גן. בגין מבקר את מדיניות החוץ של הממשלה הזמנית וטוען כי אסור להסכים לויתורים ואין לזלזל באדמה שנכבשה בדם, וכי הגבולות הקיימים הם לא הגבולות הסופיים של ארץ-ישראל, וכשתנתן הזדמנות יש להמשיך לכבוד. בגין מבקר את מדיניות הפנים, ומדגיש את הפחד מהתבצרות מפאי בעמדות מפתח שלטוניות המבטיחה את שליטתה הבלעדית.

אולי בדרונו עוד נזכה לכונן את בית המקדש

העתון מדווח על נאום שנשא בגין בנתניה. בגין הדגיש כי האצ"ל הפעיל לחץ על בן-גוריון להקים את המדינה ע"י כך שהצהיר כי אם בן-גוריון לא יקים אותה, היא עדיין תקום.. עוד אמר בגין כי השטחים שנכבשו ע"י הגנה פלמ"ח אצ"ל ולח"י נרכשו בדם הלוחמים, ולא יעז אף מפקד צבא לוותר עליהם, והדגיש כי יש זכות גם על השטחים שלא בידינו, שכן ירושלים הקדושה היא ערבית היום. לענין הממשלה אמר בגין כי על פרשת כפר ויתקין היא עתידה לתת הדין בבחירות, כן התיחס בגין לדברי אלוף בצה"ל במשפט שהמשיך את פרשת אלטלנה. בגין מחה על כך שהתיירים יהודים צריכים לקבל ויזה לארץ, כי זה נוגד את המדיניות של עידוד עליה. בגין קרא לממשל ליברלי, דמוקרטי .

נאום של מנחם בגין בפני המוני ירושלים – "חומת העיר העתיקה אינה גבול ירושלים, הירדן אינו גבול ארצנו והים אינו גבול עמנו"

בנאום שנושא בגין בירושלים, בגין טוען שירושלים היא בירתו היחידה של ירושלים, ובה צריכה לשבת הממשלה. בגין מתרעם על פספוס ההזדמנויות להגדיל את שטחה של הארץ. בגין מוסיף שמששוחררה המדינה יש להלחם על מדיניותה שתהיה מדינת חפשית, ומתוך כך מתייחס למעצרים מתוקף חוקי החרום של חמישה אחרי פרשת אלטנלה. בגין מביע תקווה שהארץ תעובד ותיושב מהבשן לשומרון, לנחלת ראובן ומנשה ותהיה מדינת חרות ושוויון.